טעמי המנהגים תתרי״בTa'amei HaMinhagim 1012
א׳טעם. שלא נהגו עתה לקרוע כשנמצא בשעת יציאת נשמה. כדי שלא יהא אדם מת יחידי שאין הולכים ב"א אצל גוסס שלא לקרוע בגדיהם. שו"ג יו"ד סי' ש"מ ס"ק ט"ו.*ובספר חכמת אדם כתב דקריעה זו שעל המת שאין מתאבלין עליו אלא שקורעין מפני שעומדין בשעת יציאת נשמה סגי בקריעה מועטת ואפי' מן הצד או בשולי הבגד סגי ע"ש. וכן הוא בקיצור ש"ע סימן קצ"ד: וכן נהגו להקל שלא לקרוע על חכם אא"כ הוא רבו. אע"ג דדין קריעת חכם פשוט בש"ס ובפוסקים. משום אם באנו לקרוע ע"כ חכם וחכם לא נשאר עלינו בגד ביום קרה. זכור לאברהם בשם מור"ם ז"ל:
1