טעמי המנהגים תתרמ״וTa'amei HaMinhagim 1046
א׳טעם מה שאנו נוהגין להתפלל בבית האבל בשחרית של ז'. ולא אמרינן דאימנעו עוד מלהתפלל שם דכבר הוי ז' ימים והלילה הולכת אחר היום. לפי שגם בימי חכמים היו מנחמין אבל גם ביום ז'. ומה שאנו מתפללין בביתו הוא כדי לנחמו. רוקח סימן שי"ד:
1
ב׳קונטרס אחרון
גם ביום ז'. מה שנוהגים האבלים לשנות מקום גם בשבת. כתב הלבוש בסי' שצ"ג דלא חשבו פרהסיא שכמה פעמים אדם מחליף מקומו אפי' אינו אבל. ובספר ברכ"י שם כתב דהרב האריז"ל נהג שלא לשנות מקום בשבת. ומי שהוא מפורסם בחסידות וליכא גביה משום יוהרא יעשה כמנהג האריז"ל. עי' שדי חמד אות ר"ט. ובס' עיקרי הד"ט סי' ל"ו כתב בשם הרב נחלת שבעה דיולדת זכר דיום ש"ק יום ד' לאבלה תלך לביהכ"נ עם הנשים ותשב במקומה של כל השנה ולא תתן להם לחמניות ויין שרף כמנהג ע"ש:
ביום הז' לאחר שהלכו המנחמין מן האבל מותר בכל הדברים שהי' אסור תוך ז' דאמרינן מקצת היום ככולו חוץ מת"ה שאסור כל היום. ובמדינות אלו שאין המנחמין רגילין לבוא ביום השביעי צריך להמתין עד שעה שרגילין לבוא בשאר הימים דהיינו לאחר יציאה מביהכ"נ רגילין לבא מנחמין. וכן אם חל יום השביעי בשבת אזי לאחר יציאה מביהכ"נ מותר בתלמוד תורה. סי' שצ"ה. ועי' קיצור ש"ע סי' רט"ז סעי' א':
גם ביום ז'. מה שנוהגים האבלים לשנות מקום גם בשבת. כתב הלבוש בסי' שצ"ג דלא חשבו פרהסיא שכמה פעמים אדם מחליף מקומו אפי' אינו אבל. ובספר ברכ"י שם כתב דהרב האריז"ל נהג שלא לשנות מקום בשבת. ומי שהוא מפורסם בחסידות וליכא גביה משום יוהרא יעשה כמנהג האריז"ל. עי' שדי חמד אות ר"ט. ובס' עיקרי הד"ט סי' ל"ו כתב בשם הרב נחלת שבעה דיולדת זכר דיום ש"ק יום ד' לאבלה תלך לביהכ"נ עם הנשים ותשב במקומה של כל השנה ולא תתן להם לחמניות ויין שרף כמנהג ע"ש:
ביום הז' לאחר שהלכו המנחמין מן האבל מותר בכל הדברים שהי' אסור תוך ז' דאמרינן מקצת היום ככולו חוץ מת"ה שאסור כל היום. ובמדינות אלו שאין המנחמין רגילין לבוא ביום השביעי צריך להמתין עד שעה שרגילין לבוא בשאר הימים דהיינו לאחר יציאה מביהכ"נ רגילין לבא מנחמין. וכן אם חל יום השביעי בשבת אזי לאחר יציאה מביהכ"נ מותר בתלמוד תורה. סי' שצ"ה. ועי' קיצור ש"ע סי' רט"ז סעי' א':
2
ג׳כדי לנחמו. ביום שלשים אמרינן ג"כ מקצת היום ככולו וכיון שאז אין באין מנחמין לכן תיכף כשתנץ החמה בטלה ממנו גזירת שלשים. סי' שצ"ה:
3