טעמי המנהגים תתרנ״וTa'amei HaMinhagim 1056
א׳טעם. דנקרא קדיש דרבנן. לפי שהוא תחנה ובקשה על רבנן. א"ר סימן קנ"ה ס"ק א':
1
ב׳קונטרס אחרון
ובקשה על רבנן. ובענין קדיש דרבנן עי' מ"א סימן נ"ד סק"ג וז"ל בליקוטי פרדס כתב כשהציבור אומרים פסוק או משנה צ"ל קדיש לפיכך אומרים קדיש אחר פסוקי דזמרה ואף אחר משנה כגון במה מדליקין. ואומר בסיומן אר"א אר"ח דהיינו כקריאת התורה כדי לקדש. שאין מקדישין אלא בסיום הפסוק או דרשת הפסוק עכ"ל. וכן מנהג כל ישראל לומר אחר פרקים ואין כאלהינו ובמה מדליקין הגדת ר"א כו' א"כ גם כשלומדין משניות י"ל הגדה אחריו כדי לומר קדיש (מה שנקרא קדיש דרבנן) ע"ש. ועי' מחצית השקל שם. ועי' פ"מ שם דבענין קדיש אחר תנ"ך אומרים קדיש שלם בלא תתקבל. ויאמר לכל הפחות שלש פסוקים. ולאחר הגדה קדיש דרבנן. ואחר הלכה יאמרו רחב"ע וכדומה ע"ש. ובמהרי"ל כ' כשלא סיים המסכתא בפסוקים הי' מהר"ש אומר אמר ר' אלעזר א"ר חנינא תלמידי חכמים כו' כדי לומר קדיש על הפסוקים:
כתב באשל אברהם סימן קכ"ז וז"ל מה שקצת נוהגים לומר תיבת טובים רק בקדיש דרבנן. היינו מבחי' אין טוב אלא תורה הק'. וכן תתקבל כו' י"ל ששייך בו בחי' טובים. מבחי' טובים דודיך מיין. ואימתי אני אהובה כשישמע קול תחנוני כו' ואני נוהג שלא לשנות רק לומר טובים בכל הקדישים. בבחי' אוצרו הטוב השמים. ומצד שבחי' זבולון טפל ליששכר ע"י זה כל עם בני ישראל שוים לטובה לקבל שפע טוב תורה הק'. עושה שלום במרומיו כו' הוא בבחי' עשיה ברכה לבלי די ברבות הטובה:
כתב בספר אוהב ישראל (שלח) שמעתי בשם הרב הקדוש כו' מו"ה דוב בער ז"ל מ"מ ממעזריטש שאמר על מאמר חז"ל עושה שלום במרומיו, מיכאל המלאך הק' הוא שר של מים. וגבריאל המלאך הק' הוא שר של אש. ואע"פ שהמים מכבין את האש עכ"ז השלום ביניהם וכ"א על מקומו ומדריגתו יבוא בשלום. וגם כי ישנם מלאכים קדושים שהם חציים של אש וחציים של מים ואעפ"כ יש להם קיום לשלום:
ובקשה על רבנן. ובענין קדיש דרבנן עי' מ"א סימן נ"ד סק"ג וז"ל בליקוטי פרדס כתב כשהציבור אומרים פסוק או משנה צ"ל קדיש לפיכך אומרים קדיש אחר פסוקי דזמרה ואף אחר משנה כגון במה מדליקין. ואומר בסיומן אר"א אר"ח דהיינו כקריאת התורה כדי לקדש. שאין מקדישין אלא בסיום הפסוק או דרשת הפסוק עכ"ל. וכן מנהג כל ישראל לומר אחר פרקים ואין כאלהינו ובמה מדליקין הגדת ר"א כו' א"כ גם כשלומדין משניות י"ל הגדה אחריו כדי לומר קדיש (מה שנקרא קדיש דרבנן) ע"ש. ועי' מחצית השקל שם. ועי' פ"מ שם דבענין קדיש אחר תנ"ך אומרים קדיש שלם בלא תתקבל. ויאמר לכל הפחות שלש פסוקים. ולאחר הגדה קדיש דרבנן. ואחר הלכה יאמרו רחב"ע וכדומה ע"ש. ובמהרי"ל כ' כשלא סיים המסכתא בפסוקים הי' מהר"ש אומר אמר ר' אלעזר א"ר חנינא תלמידי חכמים כו' כדי לומר קדיש על הפסוקים:
כתב באשל אברהם סימן קכ"ז וז"ל מה שקצת נוהגים לומר תיבת טובים רק בקדיש דרבנן. היינו מבחי' אין טוב אלא תורה הק'. וכן תתקבל כו' י"ל ששייך בו בחי' טובים. מבחי' טובים דודיך מיין. ואימתי אני אהובה כשישמע קול תחנוני כו' ואני נוהג שלא לשנות רק לומר טובים בכל הקדישים. בבחי' אוצרו הטוב השמים. ומצד שבחי' זבולון טפל ליששכר ע"י זה כל עם בני ישראל שוים לטובה לקבל שפע טוב תורה הק'. עושה שלום במרומיו כו' הוא בבחי' עשיה ברכה לבלי די ברבות הטובה:
כתב בספר אוהב ישראל (שלח) שמעתי בשם הרב הקדוש כו' מו"ה דוב בער ז"ל מ"מ ממעזריטש שאמר על מאמר חז"ל עושה שלום במרומיו, מיכאל המלאך הק' הוא שר של מים. וגבריאל המלאך הק' הוא שר של אש. ואע"פ שהמים מכבין את האש עכ"ז השלום ביניהם וכ"א על מקומו ומדריגתו יבוא בשלום. וגם כי ישנם מלאכים קדושים שהם חציים של אש וחציים של מים ואעפ"כ יש להם קיום לשלום:
2