טעמי המנהגים תתער״זTa'amei HaMinhagim 1077
א׳טעם שנקרא מיתת הצדיק פטירה. שנפטר מצער עוה"ז מעלמא דשיקרא ובבואו לעוה"ב לשמחה יחשב לו*בספר דברי דוד כתב בשם הרב הצדיק הקדוש מטשארטקוב זצוק"ל דמטעם זה עושין בני הצדיק ותלמידיו הלולא בסעודה בכל שנה ביום פטירתו כיום שנעשה בו נס לאבותיו. כי מתעלה בכל שנה ביום פטירתו לעולם היותר גבוה ע"כ. ועי' רמ"א ס"ס ת"ג דגדול השלום שניתן לצדיקים שבשעה שהצדיק נפטר ג' כתות של מלאכים נותנים לו שלום ואומרים יבא שלום: . תוי"י תבא. ועי' ליקוטים סעיף ק"נ:
1
ב׳איזהדברים השייכים לעניני שמחות
2
ג׳בספר נפלאות חדשות כתב שמעתי מצדיק א' זצ"ל שלמד לתלמידו איך לקיים ביקור חולים. כי ידוע מאחז"ל שמי שמבקר לחולה צריך להתפלל בעדו. וצריך לחשוב מי אני שאתפלל בעד אחר הלא אני מלא חטאים ע"כ אני מוכרח לעשות תשובה ועושה תשובה ועי"ז מביא רפואה כמ"ש ושב ורפא לו:
3
ד׳בספר עקרי הד"ט סי' ל"ה אות ה' מובא מעשה שאירע בשנת תת"ל בעיר צינטו שאשה א' קודם מיתתה צותה לנכדתה לשום בראשה כיפה א' שעשתה בידים ושכחה ולא הניחוה בארגז ועל ראשה ובאה בחלוס לגיסה והיה שם מקובל א' וחלו פניו לתקן המעות והלכו לב"הק ובעודם חופרין קברה אמר המקובל השכבת הרב מעבר יבק הארוכה. ואח"כ צוה לגיסה ליקח ג' באיוקי פרוטות נחושת ולומר על כל א"וא הריני נותן פרוטה זו לצדקה כו' כנזכר שם. ובעוד שחפרו הקבר עד חציו מצד הראש אמרו ויהי נועם נד שהגיעו לארגז ועם הקרדום חתכו קצת עץ הארגז ובסכין תחבו הכיפה סמיך לראשה ואמר לגיסה לומר טלי מה שבחרת, קחי מה ששאלת כי אין לך עוד חלק בעוה"ז וחלקך ונחלתך בעו"הב תישני בשלום ותשכבי בשלום עד יבא מנחם משמיע שלום ג"פ. והמקובל אמר בלחש בשם אלהי צבאות אלהי ישראל הנני משביעך שלא תפחידי ולא תבהילי עוד לא איש ולא אשה לא קטן ולא גדול אלא תישני בשלום כו' וב' אמות בגד פשתן רינס"א בלע"ז הניחו על הארגז יען כי אמרם ג"כ בחלום שעשו לה תכריכים קצרים. ומפני שאמרה לגיסה אם ירצה לילך עמם תוך שנה צוה המקובל שימדדוהו בחוט לבן מראשו מקום תפילין עד סוף אצבעות רגליו באמור ויהי נועם ושם החוט בתוך הנייר וכתב עליו מבחוץ לשם פב"פ. וזרק הפתק תוך הארגז ואמר תישני בשלום כו' וכשכסו הקבר לגמרי הניחו כולם ידיהם על קברה מצד הראש ואמרו תישני בשלום כו' ואתה לך לקץ ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין: גם בשנה ההוא בא מת א' בחלום לאשה אחת וא"ל היכן הוא הכובע הקטן שלי שאיני מוצאו והוא בחלומה נתנה לו כובע קטן של בנה וצוה לה המקובל ההוא להתענות וללמוד תורה ולתת צדקה וקמח ונר לכופר נפש הנפטר והטבת חלום כנוסח הספרדים וגם צדקה וקמח להצלת בנה ובלכתה לישן לומר בכונה גדולה ג' מזמורים. היינו (ד') בקראי ענני וגו' (כ"ז) לדוד ה' אורי וישעי וגו' וגו' (ס"ז) ולמנצח בנגינות מזמור שיר אלהים יחננו וגו' הנה אל ישועתי אבטח וגו'. ולמחרת הלכה היא ובנה והשמש והמקובל לבה"ק ואמר על קבר המת השכבת הרב מעבר יבק ואח"כ נשתטח בנה על קבר הנפטר ואמר ג"פ חטאתי לאלהי ישראל ולפב"פ והוא רחום יכפר וגו' הנה אל ישועתי וגו' תשכב בשלום עד יבא מנחם משמיע שלום ג"פ ונתן שש פרוטות לצדקה לכופר נפש הנפטר כדברי הרב מעבר יבק הנזכר ואמר בכל פרוטה הריני נותן פרוטה זו לצדקה על כל ישראל ועל פ' זה הנפטר למנוחת נפשו בג"ע. כל כלי יוצר עליך לא יצלח וכל לשון חקום אתך למשפט תרשיעי זאת נחלת עבדי ה' וצדקתם מאתי נאום ה'. ונתרחקו החבירים ואמר המקובל בשם ה' אלהי צבאות ישראל הנני משביע אותך פב"פ שאל תפחיד ואל תבהיל בחלומות שום בריה מישראל בין איש בין אשה בין גדול ובין קטן אלא תשכב בשלום עד יבא מנחם משמיע שלום ג"פ ואתה לך לקץ ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין. ויהי נועם וגו' כולו. והניח הכובע תחת מראשותיו בקבר ואמר טול מה שבחרת קח מה ששאלת ותשכב בשלום עד יבא מנחם משמיע שלום ג"פ. וע"ל בהשמטה לסעי' תתרי"ג בד"ה שלא:
4
ה׳בהקדמת ישמח משה על נ"ך הנקרא תהלה למשה כתב אשר הרב הקדוש בעל ישמח משה שלח שני אנשים על הציון של רבינו הקדוש בעל נועם אלימלך להתפלל בעד בנו. אמר להשליחים כאשר תבואו לחצר בית החיים תאמרו. אנחנו מנדרים פרוטה לצדקה בעד הנשמה אשר תלך ותגיד לנשמת הרב ר' אלימלך כי באנו על הציון שלו להתפלל לה'. ואז ירוצו כל הנשמות הנמצאים שם בעת ההוא להגיד ולהודיע להרה"ק (כי לא בכל עת שורה נפשו של אדם על קברו) ושם בעולם האמת דבר יקר הוא אצל נשמת המתים אשר יכולים להשתכר פרוטה שנותנים לתועלת נשמתם ע"כ כל אחד ירצה להקדים למען יזכה הוא במצות הפרוטה. ואח"כ תלכו אל קברו להחפלל בעד בני ע"כ. וכן שמעתי מאדמ"ור הרב הצדיק הקדוש מאלעסק זצוק"ל: וע"ל בהשמטה לסעי' תתרע"א בד"ה ובספר לקוטי עצות.
5
ו׳ובספר זכרון טוב כתב ביום ה' כ' שבט תרכ"ח קודם יום ההסתלקות של הרב הצדיק הקדוש מהר"י מנעסכאיז זצוק"ל עמדתי כשנכנס לפניו הרב המגיד מטריסק זללה"ה ושאלו מרן ז"ל היכן הי' מע"כ. וענה הייתי על הבית עלמין. ושאלו מה עשה שם כבודו והשיבו בקשתי את חמי ואת חמי הזקן שילכו אל הבעש"ט זלה"ה ושילכו כולם אל אליהו הנביא שיודיעו להאבות הקדושים מחולשת מר. שיתפללו להשי"ת שישלח לכם הרפואה כי העולם צריך לכם. וענהו מרן זלה"ה בז"הל רעכט האט איהר גיטאן.
6
ז׳והנאה גדולה יש להמתים כשהחיים הולכים על קבריהם ומתפללים שם על נשמותיהם שיניחו בגן עדן עליון ורוחיהון בג"ע התחתון ומעוררים את הנפשות המעופפים על קבריהם להיותם הולכים ומודיעים בקשתם אל הרוחות שבג"ע התחתון והרוחות יודיעו לנשמות שבג"ע העליון להתפלל בעד בני אדם. וע"כ נודרים שם ג"כ צדקה בעד נשמתם וראוי ונכון הוא מאד. אור צדיקים:
7
ח׳ובספר דבר יום ביומו (אלול) כתב בשם ספרים דנזהרים שלא לאכול קודם הלוכם לבית עלמין. ויש נוהגים לטעום קודם הלוכם שלא יהי' ח"ו מאלה אשר עליהם נאמר ודורש אל המתים זה המרעיב א"ע ולן בב"הק. ודוקא טעימא בעלמא אבל לא לסעוד ע"כ:
8
ט׳ונראה דאם הולך לבית עלמין ביום היא"צ של אביו או אמו אין לאכול אפילו דבר מיעוט קודם כי בש"ע סי' ת"ב כ' שמצוה להתענות:
9
י׳בספר אור צדיקים כתב כשהולך על קברי צדיקים לפעמים מרויח שמזדווגות אליו נשמת צדיק אחד ואז הוא מוסיף בתורה וביראה ובמעשים טובים כדמצינו פ"א אירע שמסר האריז"ל יחוד אחד לתלמידו ר' חיים וויטאל ז"ל לילך לכפר עכברא כי שם קברת אביי ורבא ולהשתטח על קבריהם והם ימסרו לו סתרי תורה ובהליכתו בדרך ישב על תילא דארעא והי' חוזר על היחוד שמסר לו רב האריז"ל והלך משם לדרכו והלך והשתטח על קברם וכוון מה שמסר לו רבו והם. דברו עמו ומסרו לו סתרי תורה. וכשחזר מהם ובא לפני האריז"ל עמד האריז"ל לפניו ואמר ברוך הבא והושיבו לימינו ושמח עמו שמחה גדולה. אמר ר' חיים וויטאל ז"ל אדוני מורי ורבי מה היום מיומים שאדוני עשה לי כל הכבוד הזה לא לחנם הוא. אמר ליה חייך לא מפניך קמתי ולא לך אמרתי ברוך הבא. אלא לבניהו בן יהוידע שנכנס עמך*וראיתי בכתבי הגאון הקדוש המפורסם מהר"ש מבעלז זצוק"ל (קדושים) וז"ל שצדיק הדור יכול להכיר את האדם הבא אליו איזה נשמה יש לו ומה הם המעשים שלו. וזה צריך כל אדם להאמין שהצדיק יודע. וכשהייתי פעם ראשונה בלובלין אצל אדמו"ר זצללה"ה הייתי מאמין באמונה שלימה שהוא יודע כל מחשבותי וראיתי ג"כ שהוא יודע זה. ולכך אחר שהייתי אצלו ונתן לי שלום ודיבר עמי כמה דבורים אח"ז הלכתי מאתו לבית מלון שלי ושפכתי שיח לפני ד' כל לבי. וזה הוא השורש מהיראה כשהוא יודע שהצדיק יודע ממילא הוא ירא לעשות שום דבר. וזה ידוע דהשורש הכרה הוא מהשרטוטין דהפנים והידים כמבואר בזוהר ע"ש:
ובספר נועם אלימלך (במדבר) כתב דיש שלש מדריגות הגורמים לאדם שיהי' צדיק. א' מצד הגלגול שהי' צדיק בגלגול ראשון ומחמת זה נקל לו להיות גם עתה. ב' מחמת זכות אבותיו שהיו צדיקים ומחמת זכותם חולקים להם כבוד בפמליא של מעלה שיהי' בניהם צדיקים. ג' מחמת שהשי"ת ב"ה גזר בבריאת העולם שיהא כך וכך שמות ראובן וכך וכך שמות שמעון. ועתה כשנתגלגל איזה אדם בעולם ונותנין לו שם בשם צדיק א' שהי' כבר בעולם זה גורם לאיש הלזה שיהי' ג"כ צדיק מחמת שנתעורר האור של הצדיק שהוא בעולם העליון. והחילוק שבין הצדיק שהוא מחמת גלגול הראשון ובין הצדיק שהוא מחמת זכות אבותיו הוא כך. שהצדיק מחמת גלגול הראשון נהנין ממנו עצה מחמת שהי' כבר בעולם העליון ושמע הכל מה שעתיד להיות בעולם. ולכן יש לו כח זה ליתן עצה. אבל הצדיק מחמת זכות אבות לא כן הוא במדריגה זו כו' ע"ש:
ובספר דברים נחמדים להגאון הקדוש מדינוב זצוק"ל כתב בשם ספר הגלגולים להאריז"ל שהנשמה שא"צ להתגלגל רק השי"ת שולח אותה לצורך תיקון הדור היא מבטחת מאת השי"ת שלא תחטא ותעבוד את השי"ת כראוי. כי למה יהי' לה כל הצער הזה בכבישת היצר עפ"י בחירה כיון שכבר תיקנה כל שיעור קומתה. ותגדל שכרה כעת ביותר כאשר תתקן את הדור. ותרבה מאד בתורה ומצות:
ובספר מעשה יחיאל (בראשית) כתב שמעתי כאשר בא הבעש"ט זי"ע לבית הרב הקדוש ר"מ מפרעמישלאן זצוק"ל ובנו הק' ר' אהרן ארי' זלה"ה הי' מוטל בעריסה ושאל הבעש"ט מי אני והשיב ר"י לוריא ואמר לו כן תחי' ונתקיים בו לא ימושו מפיך ומפי זרעך וכו':
בסידור לב שמח (דרך התפלה) כתב בשם ספר המגיד להב"י ששאל אותו על מה ולמה יש שנוסעים לצדיקים ממרחקים ויש להם צדיקים שקרובים להם יותר. והשיב שיש כמה נשמות שהיו בעוה"ז והי' להם יראה ושמרו א"ע מעבירות מ"מ הם ערומים בלי לבושים. דעיקר לבוש הנשמה נעשה ע"י מצות ומע"ט שיהיו יכול לבוא לפני המלך וממילא עומדת ערום. והוא עומדת בפתחי ג"ע כי לגיהנם אין צריכה לבוא ששמרה עצמה מל"ת. ולג"ע אינה יכולה לבוא כי היא בלא לבוש. ולעוה"ז מפחדת לבוא שלא תלכד חלילה ברשת היצר. ולכך עומדת בפתחי ג"ע ובשעה שנשלח נשמה גדולה וגבוה של הצדיק להעולם והולכת דרך ג"ע. ונשמה גבוה אינה נשתלחת לזה העולם רק לצורך בירור נשמות כידוע וממילא כשהנשמה של הצדיק הולכת דרך ג"ע ואותן הנשמות עומדים אצל הפתח הוא מוליך אותם אתו לעוה"ז והוא שומרם מסכנת הדרך שלא יפלו שוב ברשת היצר בלא תעשה. אלא מסייע לו לעשות מ"ע לזכות לשריון קשקשים בג"ע. ואח"כ באים כאחד לג"ע בלבושים רוחנים ולכך כל נשמה ונשמה נמשך למי שנאצל עמו לעוה"ז ולכך אנו מברכין בכל יום אשר הכין מצעדי גבר כי עוד מימות עולם כשהראה הקב"ה לאדה"ר דור דור ודורשיו הכין לכל צדיק הנשמות השייכים לו.
תם ונשלם שבח לאל בורא עולם ויהי לפלא בעיני ר' חיים וויטאל ושניהם לא ידעו הסיבה למה נתחבר עמו באותו הפעם נשמת בניהו בן יהוידע עד שלאחר שלשה חדשים הלכו שניהם יחד לכפר עכברא ללמוד שם. ובאמצע הדרך עמד האריז"ל ואמר רואה אני שבכאן קבור בניהו בן יהוידע ע"ה. וענה ר' חיים וויטאל חייך רבי שבאותו הפעם שהלכתי להשתטח על ציון אביי ורבא ישבתי קודם לכן בזה המקום ממש וחזרתי על היחוד שמסר לי מורי ורבי כדי שיהיה שגור בפי. אמר הקדוש האריז"ל אכן נודע הדבר שמכח היחוד שחזרת על הקבר של אותו הצדיק עוררתו והורדת נשמתו לתוך גופו ואח"כ נתדבקה נשמתו בך:
ובספר נועם אלימלך (במדבר) כתב דיש שלש מדריגות הגורמים לאדם שיהי' צדיק. א' מצד הגלגול שהי' צדיק בגלגול ראשון ומחמת זה נקל לו להיות גם עתה. ב' מחמת זכות אבותיו שהיו צדיקים ומחמת זכותם חולקים להם כבוד בפמליא של מעלה שיהי' בניהם צדיקים. ג' מחמת שהשי"ת ב"ה גזר בבריאת העולם שיהא כך וכך שמות ראובן וכך וכך שמות שמעון. ועתה כשנתגלגל איזה אדם בעולם ונותנין לו שם בשם צדיק א' שהי' כבר בעולם זה גורם לאיש הלזה שיהי' ג"כ צדיק מחמת שנתעורר האור של הצדיק שהוא בעולם העליון. והחילוק שבין הצדיק שהוא מחמת גלגול הראשון ובין הצדיק שהוא מחמת זכות אבותיו הוא כך. שהצדיק מחמת גלגול הראשון נהנין ממנו עצה מחמת שהי' כבר בעולם העליון ושמע הכל מה שעתיד להיות בעולם. ולכן יש לו כח זה ליתן עצה. אבל הצדיק מחמת זכות אבות לא כן הוא במדריגה זו כו' ע"ש:
ובספר דברים נחמדים להגאון הקדוש מדינוב זצוק"ל כתב בשם ספר הגלגולים להאריז"ל שהנשמה שא"צ להתגלגל רק השי"ת שולח אותה לצורך תיקון הדור היא מבטחת מאת השי"ת שלא תחטא ותעבוד את השי"ת כראוי. כי למה יהי' לה כל הצער הזה בכבישת היצר עפ"י בחירה כיון שכבר תיקנה כל שיעור קומתה. ותגדל שכרה כעת ביותר כאשר תתקן את הדור. ותרבה מאד בתורה ומצות:
ובספר מעשה יחיאל (בראשית) כתב שמעתי כאשר בא הבעש"ט זי"ע לבית הרב הקדוש ר"מ מפרעמישלאן זצוק"ל ובנו הק' ר' אהרן ארי' זלה"ה הי' מוטל בעריסה ושאל הבעש"ט מי אני והשיב ר"י לוריא ואמר לו כן תחי' ונתקיים בו לא ימושו מפיך ומפי זרעך וכו':
בסידור לב שמח (דרך התפלה) כתב בשם ספר המגיד להב"י ששאל אותו על מה ולמה יש שנוסעים לצדיקים ממרחקים ויש להם צדיקים שקרובים להם יותר. והשיב שיש כמה נשמות שהיו בעוה"ז והי' להם יראה ושמרו א"ע מעבירות מ"מ הם ערומים בלי לבושים. דעיקר לבוש הנשמה נעשה ע"י מצות ומע"ט שיהיו יכול לבוא לפני המלך וממילא עומדת ערום. והוא עומדת בפתחי ג"ע כי לגיהנם אין צריכה לבוא ששמרה עצמה מל"ת. ולג"ע אינה יכולה לבוא כי היא בלא לבוש. ולעוה"ז מפחדת לבוא שלא תלכד חלילה ברשת היצר. ולכך עומדת בפתחי ג"ע ובשעה שנשלח נשמה גדולה וגבוה של הצדיק להעולם והולכת דרך ג"ע. ונשמה גבוה אינה נשתלחת לזה העולם רק לצורך בירור נשמות כידוע וממילא כשהנשמה של הצדיק הולכת דרך ג"ע ואותן הנשמות עומדים אצל הפתח הוא מוליך אותם אתו לעוה"ז והוא שומרם מסכנת הדרך שלא יפלו שוב ברשת היצר בלא תעשה. אלא מסייע לו לעשות מ"ע לזכות לשריון קשקשים בג"ע. ואח"כ באים כאחד לג"ע בלבושים רוחנים ולכך כל נשמה ונשמה נמשך למי שנאצל עמו לעוה"ז ולכך אנו מברכין בכל יום אשר הכין מצעדי גבר כי עוד מימות עולם כשהראה הקב"ה לאדה"ר דור דור ודורשיו הכין לכל צדיק הנשמות השייכים לו.
תם ונשלם שבח לאל בורא עולם ויהי לפלא בעיני ר' חיים וויטאל ושניהם לא ידעו הסיבה למה נתחבר עמו באותו הפעם נשמת בניהו בן יהוידע עד שלאחר שלשה חדשים הלכו שניהם יחד לכפר עכברא ללמוד שם. ובאמצע הדרך עמד האריז"ל ואמר רואה אני שבכאן קבור בניהו בן יהוידע ע"ה. וענה ר' חיים וויטאל חייך רבי שבאותו הפעם שהלכתי להשתטח על ציון אביי ורבא ישבתי קודם לכן בזה המקום ממש וחזרתי על היחוד שמסר לי מורי ורבי כדי שיהיה שגור בפי. אמר הקדוש האריז"ל אכן נודע הדבר שמכח היחוד שחזרת על הקבר של אותו הצדיק עוררתו והורדת נשמתו לתוך גופו ואח"כ נתדבקה נשמתו בך:
10
י״אבספר ילקוט ראובני (ויחי) כתב בשם ספר טוב הארץ וז"ל דע כי יש מסוד הקבלה בידינו שתחיית המתים של א"י קודם של תחיית המתים בח"ל ארבעים שנה. אמנם כל מי שנפטר בח"ל ויש לו א' ממשפחתו בא"י שהוא חייב באבילתו בין איש ובין אשה יש כח ביד קרובו שבא"י להחיות כל קרוביו שבח"ל וסוד זה נרמז במס' פסחים בפרק תמיד נשחט באמרם שם עתידים צדיקים שיחיו המתים:
11
י״בבספר מגן אברהם להרב הצדיק הקדוש מטריסק זצוק"ל (לפורים) כתב שמעתי מאדמ"ור הרב הקדוש מוהר"ר מרדכי מטשערנאבל זלה"ה זי"ע שאמר שבעת שהי' בהאניפאליע על קברי הצדיקים הרב המגיד הגדול והרב הקדוש ר' זוסיא והרב הקדוש ר' ליב כהן זללה"ה הריח שמה ריח של גן עדן עכ"ל:
12
י״גכתוב בספר רבינו בחיי (נצבים) שזמן תחיית המתים יהי' מאתים ושש שנים אחר ביאת משיח. ובספר אזור אליהו (נצבים) כתב בשם הבעש"ט זללה"ה דמה שאמז"ל אין בן דוד בא עד שיהי' כולו זכאי או כולו חייב. הכונה שלא יהי' עירוב טוב ורע. רק מי שיהי' זכאי יהי' כולו זכאי. ומי שיהי' חייב יהי' כולו חייב. ומפני כך יהי' הגאולה שבשביל צדיק א' נמי יכול להיות הגאולה אם יהי' הצדיק כולו טוב:
13
י״דבלע המות לנצח ומחה ה' אלהים דמעה מעל כל פנים:
14
ט״וקונטרס אחרון
הלולא בסעודה בכל שנה ביום פטירתו. בספר שערי האמונה כתב בשם הק' לספר חסד לאברהם על משניות זרעים וז"ל כשראו צדיקי הדור התשות כח שבא לעולם והדור חלש ומתמעט והולך ואין בכחם כלל להתענית ולסגף את גופם.*בלבוש סי' קל"ג כתב. הטעם שמתענין ביום היא"צ. משום סכנה דידיה ולא משום אבילות אביו. ובס' קב הישר פל"ה. כתב. הטעם. לפי שיש קצת דין לאביו או לאמו באותו יום תמיד. ועי' ט"ה ח"א סעי' תתרע"א: ע"כ המציאו עצה לזה בלא התענית ויהי' דבר השוה לכל נפש לקיים ביום היא"צ מצות צדקה והכנסת אורחים בחבורת אנשים יחד לסעודה באחדות וריעות כמ"ש בס' החיים דבסעודת מריעים מקיים הכנסת אורחים דלעניים נקרא בשם צדקה ע"כ. וסיים וז"ל ומזה נשתרבב שאפי' עני שבישראל שאין בכחו לעשות סעודה ביום היא"צ נותן תיקון ובזה הוא מקיים מצות צדקה כאשר שמעתי מחותני הישיש והנכבד הרב ר' אשר אנטשיל ז"ל ששמע מפה קדיש של סבא קדישא הנקרא שפאלער זיידע נבג"מ זי"ע שזה הוא צדקה אמיתים כשנותן אדם לחבירו איזה דבר לשתות יען כי בזה מחזק את לבו ומשיב את נפשו ונודע מאמר חז"ל כל המקיים נפש אחת מישראל כו' עכ"ל:
הלולא בסעודה בכל שנה ביום פטירתו. בספר שערי האמונה כתב בשם הק' לספר חסד לאברהם על משניות זרעים וז"ל כשראו צדיקי הדור התשות כח שבא לעולם והדור חלש ומתמעט והולך ואין בכחם כלל להתענית ולסגף את גופם.*בלבוש סי' קל"ג כתב. הטעם שמתענין ביום היא"צ. משום סכנה דידיה ולא משום אבילות אביו. ובס' קב הישר פל"ה. כתב. הטעם. לפי שיש קצת דין לאביו או לאמו באותו יום תמיד. ועי' ט"ה ח"א סעי' תתרע"א: ע"כ המציאו עצה לזה בלא התענית ויהי' דבר השוה לכל נפש לקיים ביום היא"צ מצות צדקה והכנסת אורחים בחבורת אנשים יחד לסעודה באחדות וריעות כמ"ש בס' החיים דבסעודת מריעים מקיים הכנסת אורחים דלעניים נקרא בשם צדקה ע"כ. וסיים וז"ל ומזה נשתרבב שאפי' עני שבישראל שאין בכחו לעשות סעודה ביום היא"צ נותן תיקון ובזה הוא מקיים מצות צדקה כאשר שמעתי מחותני הישיש והנכבד הרב ר' אשר אנטשיל ז"ל ששמע מפה קדיש של סבא קדישא הנקרא שפאלער זיידע נבג"מ זי"ע שזה הוא צדקה אמיתים כשנותן אדם לחבירו איזה דבר לשתות יען כי בזה מחזק את לבו ומשיב את נפשו ונודע מאמר חז"ל כל המקיים נפש אחת מישראל כו' עכ"ל:
15
ט״זואומרים יבא שלום. בספר רוקח סימן רכ"ט כתב בשם המדרש דבכל ראשי חדשים נשמתן של צדיקים עומדים על קבריהם ומרננים על משכבותן והי' מדי חדש בחדשו כו' יבא כל בשר להשתחוות. ובספר זרע קודש (לחנוכה) כתב בשם ספרים שבר"ח הולכים רוחות הצדיקים מג"ע התחתון לעליון לקבל הארה. ובזוהר במדרש הנעלם (וירא) דבכל ראש חודש אומרים הצדיקים בג"ע מזמור ברכי נפשי.*במדרש הנעלם יש סמך לומר ברכי נפשי בר"ח. ונראה שזה הי' שיר של ר"ח בביהמ"ק. והטעם נ"ל משום דכתיב בי' עשה ירח למועדים. מגיד תעלומה להגאון הקדוש מדינאב זצוק"ל:
בלע המות לנצח ומחה ה' אלהים דמעה מעל כל פנים
בלע המות לנצח ומחה ה' אלהים דמעה מעל כל פנים
16