טעמי המנהגים קי״אTa'amei HaMinhagim 111
א׳טעם. שאמרו חז"ל כל תפלה שאין בה פושעי ישראל אינה נשמעת. לפי שהצדיק כשהוא בדביקות גדול' אז בלתי אפשר לו שיפסיק מדביקותו להשפיע לישראל. וכשיש פושעי ישראל דהיינו שפשע במדרגות ישראל אף שאינו רשע גמור כי אם שפשע באותה מדרגה הנקרא ישראל אז הוא גורם להפסיק הצדיק מדביקותו וגורם בזה שמטה הצדיק עצמו לצרכי העולם מה שהם צריכין להשפיע להם ואז תפלתו נשמעת עבורם לכל צרכיהם. נמצא בכל תפלה צריך פושעי ישראל אחד למנין עשרה כדי שיפעול את ההשפעה בנטיית הצדיק. נועם אלימלך פ' וירא ועי' לקמן סעי' תשמ"ז:*ובספר חסד לאברהם מעין שני נהר מ"ו כתב וז"ל. טעם. היות סימני הקטורת י"א סימנים לא פחות ולא יותר. ללמדינו שבכל ציבור שיש ביניהם רשע אחד אל יוציאוהו מביניהם ולא יעכבוהו מלהתפלל עמהם ואל יעלה בדעתם שיפסידו בהשתתף תפלת רשע עמהם ואדרב' יגיע להם תועלת ולא הפסד כי כשיעיינו למעל' ערך תפלתם לפי ערך תפלת רשע יראו יותר חשובים ממה שהם בלתי רשע עמהם וגם הרשע ירויח בהתחבר תפלתו עמהם חוזרות להיות חשובה. וזה כשיהי' י' צדיקים וא' רשע נחשבים כולם צדיקים כל הי"א נחשבים לצדיקים. אך אין כח ביד ט' צדיקים לבטל פסול תפלת רשע אחד. ואם היו שני רשעים בתוך הציבור צריך שיהי' עשרים צדיקים כדי לבטל ב' רשעים ולזה הי' בקטורת עשרה סמנים טובים לבטל ריח החלבנה שריחו רע ע"ש:
ובספר שארית ישראל פי' ע"ד משארז"ל אפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה הי' בעיניך כרשע. וזהו ג"כ מפושעי ישראל שיחזיק א"ע לחוטא ופושע. וע"י הכנעה יפתחו לו שערי רחמים זו תפלה מצד כי חפץ חסד הוא:
ובספר שארית ישראל פי' ע"ד משארז"ל אפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה הי' בעיניך כרשע. וזהו ג"כ מפושעי ישראל שיחזיק א"ע לחוטא ופושע. וע"י הכנעה יפתחו לו שערי רחמים זו תפלה מצד כי חפץ חסד הוא:
1
ב׳קונטרס אחרון
החלבנה שריחו רע. ובספר בית שמואל אחרון (וירא) פי' בדרך הלצה מה שאמחז"ל במשנה אבות ואל תהי רשע בפני עצמך. דרשע שהולך בין הציבור לפעמים הוא תועלת דאם מדת הדין מקטרג' על ישראל שהמה אין צדיקים. רואה הקב"ה דנגד הרשע הזה המה צדיקים אבל אם הוא רשע בפ"ע ואין הולך לביהכ"נ אין בו שום תועלת:
וזה פי' כל פועל ה' למענהו דדרשו חז"ל כל מה שברא הקב"ה לא ברא דבר לבטלה. דהכל צורך אל העולם. וגם רשע. ר"ל דמה שברא רשע הוא ג"כ לצורך עולם. דתועלת הוא ליום רע. ר"ל דכשישראל בצרה תועלת הוא הרשע דמרחם הקב"ה על הצבור דכנגד הרשע הזה המה צדיקים. וא"כ גם הרשע לא ברא לבטלה.
ובספר מדרש אליהו דרוש י' כתב דעם זה פירשו מז"ל בפסוק פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם דקשה דהל"ל ולא בזה את תפלתו לשון יחיד כמו שנכנס בלשון יחיד. אמנם הכוונה פנה הקב"ה אל תפלת הערער שהוא הרשע. ובזה לא בזה את תפלתם של המתפללים עמו.
החלבנה שריחו רע. ובספר בית שמואל אחרון (וירא) פי' בדרך הלצה מה שאמחז"ל במשנה אבות ואל תהי רשע בפני עצמך. דרשע שהולך בין הציבור לפעמים הוא תועלת דאם מדת הדין מקטרג' על ישראל שהמה אין צדיקים. רואה הקב"ה דנגד הרשע הזה המה צדיקים אבל אם הוא רשע בפ"ע ואין הולך לביהכ"נ אין בו שום תועלת:
וזה פי' כל פועל ה' למענהו דדרשו חז"ל כל מה שברא הקב"ה לא ברא דבר לבטלה. דהכל צורך אל העולם. וגם רשע. ר"ל דמה שברא רשע הוא ג"כ לצורך עולם. דתועלת הוא ליום רע. ר"ל דכשישראל בצרה תועלת הוא הרשע דמרחם הקב"ה על הצבור דכנגד הרשע הזה המה צדיקים. וא"כ גם הרשע לא ברא לבטלה.
ובספר מדרש אליהו דרוש י' כתב דעם זה פירשו מז"ל בפסוק פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם דקשה דהל"ל ולא בזה את תפלתו לשון יחיד כמו שנכנס בלשון יחיד. אמנם הכוונה פנה הקב"ה אל תפלת הערער שהוא הרשע. ובזה לא בזה את תפלתם של המתפללים עמו.
2