טעמי המנהגים קי״זTa'amei HaMinhagim 117
א׳טעם. שאין עונין אמן בשעת שהש"ץ אומר ברכת כהנים. מפני שאין עונין אמן אלא כששומעין מפי המברך ולכן יש מקצת יחידים שעונין כן יהי רצון במקום אמן. אבודרהם:
1
ב׳קונטרס אחרון
אומר ברכת כהנים.*הרב הה"ג רבינו עקיבא כהן ונשיא מאובין היה מוכתר בנימוסין ובא לפראג מעולי הגולה ק"ק אובין ובנה בית גדול בנוי לתלפיות והרביץ תורה ונפטר שנת רנ"ו לפ"ק. והאיש ההוא הוליד מאשתו י"ב בנים זכרים וי"ג בנות והתחתן עם י"ב מבנותיו לכהונה ולאחת אשר נקרא בשמה יוכבד התחתן עם ר' שבתי בר' ישעי' הלוי הורוויץ שהי' נקרא שעפטיל אביו של החסיד מו"ה אברהם הלוי בעל יש נוחלין ועמק ברכה ושאר ספרים אביו של הגאון החסיד בעל השל"ה ז"ל. ור' עקיבא הכהן הנ"ל זכה לילך לדוכן הוא וי"ב בניו וי"ב חתניו מספר כ"ה נפשות והתפאר בעצמו שקיים מצות כה תברכו את בני ישראל: כתב קיצור של"ה יש להזהיר ההמונים שאומרים אמן כן יהי' רצון על ברכת כהנים. אלא כך יש לנהוג אחר וישמרך יאמר יהי רצון ואחר ויחנך ג"כ יהי רצון. אבל אחר שלום יאמר כן יהי רצון לפי שאם אין שלום אין כלום. והיא הברכה העיקרית ע"כ אומרים שם כי"ר להורות שבזה היא עיקר הברכה ע"ש. ועי' ט"ז סימן קכ"ז סק"ד. ובלבוש שם כתב הטעם שאין עונין אמן. לפי שהש"ץ אינו אומר אותה אלא בלשון בקשה שמתחיל אלקינו וכו' ברכנו וכו'*מה שאומר הש"ץ או"א ברכנו בברכה המשולשת בתורה. כי הם ג' פסוקים. אבודרהם ובשל"ה הק' בסופו בהקדמת בנו הגאון עמוד השלום פכ"ו פי' בשם הסידור שחיבר המקובל הגדול מוהר"ר הירץ זצלה"ה ע"ד מש"כ המרדכי פ"ק דברכות גבי אפילו עטרות ודיבון פירש'"י שאין בו תרגום וצריך לקרות העברי ג"פ וה"ה ברכת כהנים אין להם תרגום כמבואר בפוסקים וצריך לקרותן ג"פ במקרא. וזהו המשולשת בתורה: אינו נופל אחריו לשון אמן. אלא כן יהי רצון. כלומר גם אנחנו מבקשים ממנו ית' שכן יעשה. וכן יהי רצונו יתברך. וכן נוהגין ע"כ:
ובספר אלה המצות להגאון החסיד מהר"ם חאגיז זצ"ל אות שע"ח כתב וז"ל ראיתי נוהגים כשהחזן אומר ברכת כהנים הציבור עונים בלחש על פסוק ראשון. יהי רצון בזכות אברהם. ע"פ ב'. י"ר בזכות יצחק ע"פ ג'. י"ר בזכות יעקב. יש סמך למנהג זה ע"פ דברי רבינו בעל הטורים ז"ל שכתב וז"ל יברכך כנגד אברהם דכתיב בי' ואברכה מברכך. יאר כנגד יצחק דהי' עולת ראיה. ישא כנגד יעקב דכתיב בי' וישא יעקב רגליו:
וע' כלבו אות י"א וז"ל שלמה תיקן ברכת כהנים לומר בתפלה. ובפסוק ראשון ג' תיבות כנגד ג' אבות. ומברכין להם כדי שיזכור להם ברית אבות. פסוק שני חמשה תיבות כנגד חמשה חומשי תורה. שבזכות אבות נתנה תורה. וכן הוא אומר באר תפרוה שרים. ואומר להם עשו מה שכתוב בתורה שנתנה בזכות אבות פסוק שלישי ז' תיבות כנגד ז' רקיעים. ואומר להם שוכן שבעה רקיעים יברך אתכם. וכן הוא אומר הנה מטתו שלשלמה ששים גבורים סביב לה. וכי שלמה צריך שמירה אלא שהי' חקוק סביב למטתו ברכת כהנים שהן ששים אותיות. ועי' ט"ה סעי' תקס"ו.
אומר ברכת כהנים.*הרב הה"ג רבינו עקיבא כהן ונשיא מאובין היה מוכתר בנימוסין ובא לפראג מעולי הגולה ק"ק אובין ובנה בית גדול בנוי לתלפיות והרביץ תורה ונפטר שנת רנ"ו לפ"ק. והאיש ההוא הוליד מאשתו י"ב בנים זכרים וי"ג בנות והתחתן עם י"ב מבנותיו לכהונה ולאחת אשר נקרא בשמה יוכבד התחתן עם ר' שבתי בר' ישעי' הלוי הורוויץ שהי' נקרא שעפטיל אביו של החסיד מו"ה אברהם הלוי בעל יש נוחלין ועמק ברכה ושאר ספרים אביו של הגאון החסיד בעל השל"ה ז"ל. ור' עקיבא הכהן הנ"ל זכה לילך לדוכן הוא וי"ב בניו וי"ב חתניו מספר כ"ה נפשות והתפאר בעצמו שקיים מצות כה תברכו את בני ישראל: כתב קיצור של"ה יש להזהיר ההמונים שאומרים אמן כן יהי' רצון על ברכת כהנים. אלא כך יש לנהוג אחר וישמרך יאמר יהי רצון ואחר ויחנך ג"כ יהי רצון. אבל אחר שלום יאמר כן יהי רצון לפי שאם אין שלום אין כלום. והיא הברכה העיקרית ע"כ אומרים שם כי"ר להורות שבזה היא עיקר הברכה ע"ש. ועי' ט"ז סימן קכ"ז סק"ד. ובלבוש שם כתב הטעם שאין עונין אמן. לפי שהש"ץ אינו אומר אותה אלא בלשון בקשה שמתחיל אלקינו וכו' ברכנו וכו'*מה שאומר הש"ץ או"א ברכנו בברכה המשולשת בתורה. כי הם ג' פסוקים. אבודרהם ובשל"ה הק' בסופו בהקדמת בנו הגאון עמוד השלום פכ"ו פי' בשם הסידור שחיבר המקובל הגדול מוהר"ר הירץ זצלה"ה ע"ד מש"כ המרדכי פ"ק דברכות גבי אפילו עטרות ודיבון פירש'"י שאין בו תרגום וצריך לקרות העברי ג"פ וה"ה ברכת כהנים אין להם תרגום כמבואר בפוסקים וצריך לקרותן ג"פ במקרא. וזהו המשולשת בתורה: אינו נופל אחריו לשון אמן. אלא כן יהי רצון. כלומר גם אנחנו מבקשים ממנו ית' שכן יעשה. וכן יהי רצונו יתברך. וכן נוהגין ע"כ:
ובספר אלה המצות להגאון החסיד מהר"ם חאגיז זצ"ל אות שע"ח כתב וז"ל ראיתי נוהגים כשהחזן אומר ברכת כהנים הציבור עונים בלחש על פסוק ראשון. יהי רצון בזכות אברהם. ע"פ ב'. י"ר בזכות יצחק ע"פ ג'. י"ר בזכות יעקב. יש סמך למנהג זה ע"פ דברי רבינו בעל הטורים ז"ל שכתב וז"ל יברכך כנגד אברהם דכתיב בי' ואברכה מברכך. יאר כנגד יצחק דהי' עולת ראיה. ישא כנגד יעקב דכתיב בי' וישא יעקב רגליו:
וע' כלבו אות י"א וז"ל שלמה תיקן ברכת כהנים לומר בתפלה. ובפסוק ראשון ג' תיבות כנגד ג' אבות. ומברכין להם כדי שיזכור להם ברית אבות. פסוק שני חמשה תיבות כנגד חמשה חומשי תורה. שבזכות אבות נתנה תורה. וכן הוא אומר באר תפרוה שרים. ואומר להם עשו מה שכתוב בתורה שנתנה בזכות אבות פסוק שלישי ז' תיבות כנגד ז' רקיעים. ואומר להם שוכן שבעה רקיעים יברך אתכם. וכן הוא אומר הנה מטתו שלשלמה ששים גבורים סביב לה. וכי שלמה צריך שמירה אלא שהי' חקוק סביב למטתו ברכת כהנים שהן ששים אותיות. ועי' ט"ה סעי' תקס"ו.
2