טעמי המנהגים י״בTa'amei HaMinhagim 12
א׳טעם. חוטי הציצית שמונה. דאמרינן בגמרא מנחות דף מ"ב ע"א גדיל ב' גדילים ד'. פי' אי הוה כתוב גדיל הוה משמע ב' דאין גדיל פחות מב' השתא דכתיב גדילים ד' משמע ואם תחבם בכנף ויכפלם ואז יהי' ח'. ט"ז סי' י"א סקי"ג:
1
ב׳קונטרס אחרון
ואז יהי' ח'. בספר אשל אברהם להגאון הקדוש מוהר"ר אברהם דוד מבוטשאטש זצוק"ל סימן י"ב כתב בשם הרב הצדיק הקדוש מוהר"ר מנחם מענדיל מרימנאב זצוק"ל דאם נחסר רק חוט א' מהח' חוטים שבכל אחד ואחד מד' ציצית כיון שנשאר רק ל"א חוטים מכל הד' ציצית נכון לעשות אחרים. ועפ"י האריז"ל מצוה זו סגולה להנצל מזנות וסמיכין לזה מפסוק נואף אשה חסר לב היינו אם חסר הל"ב חוטים.
ומה שיש צד קפידא מלהוריד ציצית שבבגד ממה שהם תשמישי מצוה כי אין ליטלם בחנם מעל גבי הבגד. כיון שיש כאן הידור מצוה שבודאי יותר מהודר הוא כשאין חסר גם חוט אחד מהל"ב ונלמד ממש"ה זה אלי ואנוהו. לכ"ע אין שוה צד קפידא על מה שמוריד עי"ז חוט א' או חוטים ממצות*הנה ממ"ש שאין שום צד קפידא על מה שמוריד עי"ז חוט אחד או ב' ממצות נראה דאפילו נחסר יותר משני חוטים ואז צריך בודאי לעשות ציצית חדשים צריך ג"כ להתיר הקשרים כדי שיקח החוטים השלימים הנשארים ולא להוריד אותם מקדושתן שהם תשמישי מצוה ולצרפם לציצית אחרים: כגון שעושה כן מצד מצות הידור מצוה. אך מ"מ נראה שכל שיש בחוט השמיני כדי עניבה אין דרך חסידות להחמיר עוד להוריד מצות מצד רמז מספר ל"ב חוטין כי אין להפריז במדת חסידות יותר מופלג מכפי סגנון עיקרי ההלכה המסורות שיש חשש להורידם ממצוה ורק מצד הידור יש היתר כנ"ל וכל שיש כדי עניבה (דהיינו שבחוט הנפסק יהא נשאר בו שיוכל לכרוך על ח' חוטים. עי' מ"א סי' י"ב סק"א וס"ק י"ב. ובחיי אדם כלל י"א כתב דלפי שאין אנו בקיאין בכדי עניבה נחשוב בד' גודלין) אולי הרי זה בכלל הידור מצוה כי כיון שנשאר כדי עניבה ה"ל כחוט שלם. ומי שמטיל מחדש גם שנשאר בחוט הח' יותר מכדי עניבה ג"כ אין עליו טענה כי מ"מ יש בזה הידור ע"ש:
ובס' יוסף אומץ כתב דכל בעל נפש כשיראה שום קלקול אפי' חוט א' לבד נתקלקל יהי' זריז ונזהר לתקנו תיכף ויקח משל עלמו אם נתקלקל המלבוש שהלך בו לפני נכבדים רק במקצת הי' ממהר לתקנו כ"ש המלבוש המיוחד למצוה רבה כזו לכבד בו ממ"ה הקב"ה. ובתשב"ץ כתב ארבע ציצית בטלית ובכל ציצית ח' חוטין הרי שלשים ושנים שמצות ציצית שקולה כנגד כל התורה כולה שהתורה מתחלת בב' ומסיימת בל'. בראשית. לעיני כל ישראל:
ואז יהי' ח'. בספר אשל אברהם להגאון הקדוש מוהר"ר אברהם דוד מבוטשאטש זצוק"ל סימן י"ב כתב בשם הרב הצדיק הקדוש מוהר"ר מנחם מענדיל מרימנאב זצוק"ל דאם נחסר רק חוט א' מהח' חוטים שבכל אחד ואחד מד' ציצית כיון שנשאר רק ל"א חוטים מכל הד' ציצית נכון לעשות אחרים. ועפ"י האריז"ל מצוה זו סגולה להנצל מזנות וסמיכין לזה מפסוק נואף אשה חסר לב היינו אם חסר הל"ב חוטים.
ומה שיש צד קפידא מלהוריד ציצית שבבגד ממה שהם תשמישי מצוה כי אין ליטלם בחנם מעל גבי הבגד. כיון שיש כאן הידור מצוה שבודאי יותר מהודר הוא כשאין חסר גם חוט אחד מהל"ב ונלמד ממש"ה זה אלי ואנוהו. לכ"ע אין שוה צד קפידא על מה שמוריד עי"ז חוט א' או חוטים ממצות*הנה ממ"ש שאין שום צד קפידא על מה שמוריד עי"ז חוט אחד או ב' ממצות נראה דאפילו נחסר יותר משני חוטים ואז צריך בודאי לעשות ציצית חדשים צריך ג"כ להתיר הקשרים כדי שיקח החוטים השלימים הנשארים ולא להוריד אותם מקדושתן שהם תשמישי מצוה ולצרפם לציצית אחרים: כגון שעושה כן מצד מצות הידור מצוה. אך מ"מ נראה שכל שיש בחוט השמיני כדי עניבה אין דרך חסידות להחמיר עוד להוריד מצות מצד רמז מספר ל"ב חוטין כי אין להפריז במדת חסידות יותר מופלג מכפי סגנון עיקרי ההלכה המסורות שיש חשש להורידם ממצוה ורק מצד הידור יש היתר כנ"ל וכל שיש כדי עניבה (דהיינו שבחוט הנפסק יהא נשאר בו שיוכל לכרוך על ח' חוטים. עי' מ"א סי' י"ב סק"א וס"ק י"ב. ובחיי אדם כלל י"א כתב דלפי שאין אנו בקיאין בכדי עניבה נחשוב בד' גודלין) אולי הרי זה בכלל הידור מצוה כי כיון שנשאר כדי עניבה ה"ל כחוט שלם. ומי שמטיל מחדש גם שנשאר בחוט הח' יותר מכדי עניבה ג"כ אין עליו טענה כי מ"מ יש בזה הידור ע"ש:
ובס' יוסף אומץ כתב דכל בעל נפש כשיראה שום קלקול אפי' חוט א' לבד נתקלקל יהי' זריז ונזהר לתקנו תיכף ויקח משל עלמו אם נתקלקל המלבוש שהלך בו לפני נכבדים רק במקצת הי' ממהר לתקנו כ"ש המלבוש המיוחד למצוה רבה כזו לכבד בו ממ"ה הקב"ה. ובתשב"ץ כתב ארבע ציצית בטלית ובכל ציצית ח' חוטין הרי שלשים ושנים שמצות ציצית שקולה כנגד כל התורה כולה שהתורה מתחלת בב' ומסיימת בל'. בראשית. לעיני כל ישראל:
2