טעמי המנהגים קל״בTa'amei HaMinhagim 132

א׳עוד טעם. שבשחרית כשנופל על פניו יטה על ימינו*ובענין נפילת אפים בתפלה יש בו שלשה כוונות אחד למורא שכינ'. שנית להראות צער והכנעה. ג' להראות אסורות חושיו ובטול הרגשותיו. וזה הטעם לכוין רגליו בתפלה לפי שהניעת רגלים היא עיקר התנועה לכן מראה בזה ביטול התנועה. ר' בחיי פרשת קרח:
ובספר צמח דוד לשבת שובה כתב בשם זוהר במדבר שאם האדם מקבל ע"ע מס"נ במחשבה בנפילת אפים או בק"'ש. חשוב כאלו מס"נ בפועל:
הנה בש"ע סימן קל"א כתב הרמ"א הטעם. משום כבוד התפילין ולכאורה מה בזיון לתפילין כשיפול על שמאל. רק הטעם הוא. כי מה שאין אנו נופלין תחנון בשבת הוא מטעם שהוא יום קדוש ואות אשר בחר בנו ואנו במעלה העליונה ואז אין שייך לעורר הדינים בנפילת אפים ובכלל זה שאר הימים שהקדושה שולטת. והתפילין ג"כ אות ומורים על יחוד הגדול. ע"כ כשיפול על יד שמאל ששם התפילין הוא בזיון גדול שמראה כאלו אינם אות ח"ו וכשאומר תחנה בנפילת אפים בשבת בודאי הוא בזיון גדול לשבת. הכי נמי לא שנא. אור צדיקים בשם המאור הגדול מוהר"ר וואלף ז"ל הרב דק"ק פוזנא.
1