טעמי המנהגים ק״מTa'amei HaMinhagim 140
א׳טעם. שאין אומרים אא"א ולמנצח בר"ח. משום דאומרים בהם חצי הלל גם ר"ח איתקש למועדים (עי' לבוש סי' תי"ח סעי' א') מש"ה יש לו יתרון על שאר ימים שא"א תחנון ואפ"ה אומרים אא"א ולמנצח משא"כ בר"ח. גם י"ל דבר"ח בזמן שביהמ"ק הי' קיים היו מקריבין בו קרבן מוסף מש"ה יש לו מעלה יתירה. חנוכה אין אומרים אא"א ולמנצח יענך כו'. מפני שאומרים הלל הוה כעין יו"ט עי' לבוש סי' קל"א סעי' ו' ותרפ"ג סעי' א'. פורים אין אומרים אא"א ולמנצח הן בשנה פשוטה ואף בשנה מעוברת א"א בי"ד וט"ו באדר ראשון וכ"ש באדר שני. משום דהם ימי משתה ושמחה דאף אדר א' מצוה להרבות (עי' א"ר סי' תרצ"ז אות א' דשני ימים מצוה להרבות) ועוד נ"ל הואיל וברוב ימים א"א בי"ד בפשוטות ה"ה במעוברת לא פלוג. וב"י סי' תרצ"ז סיים דיומי נס והצלה נינהו. ע"פ אין אומרים אא"א ולמנצח. משום שיום הקרבת ק"פ הוה כיו"ט אף עכשיו יש לו מעלה יתירה שאין אומרים אא"א ולמנצח. עיו"כ אין אומרים למנצח (אא"א לא משכחת לי' דלא חל יו"כ באג"ו) כי עיו"כ הוא כיו"ט לכמה דברים ואסור להתענות בו וי"א מה"ת אסור עי' מ"א סי' תר"ד אות א' וד"מ כתב שם דמי שנדר שלא לאכול בשר כ"א ביו"ט מותר בעיו"כ דהוא יו"ט. אלמא דעיו"כ יש לו חשיבות טפי ומש"ה אין אומרים למנצח. תשעה באב אין אומרים אא"א ולמנצח. משום דאיקרי מועד קרא עלי מועד. נועם מגדים:
1