טעמי המנהגים קמ״הTa'amei HaMinhagim 145
א׳טעם. שבראשון היו הלוים אומרים לה' הארץ ומלאה. ע"ש שקנה שמים וארץ והקנה תבל ליושבי בה ושלט בעולמו יחידי. בשני היו אומרים גדול ה' ומהולל מאוד. ע"ש שהבדיל רקיע בין עליונים לתחתונים ונתעלה וישב במרום. בשלישי היו אומרים אלקים נצב בעדת אל. ע"ש שגילה ארץ בחכמתו והכין תבל לעדתו שנאמר ותראה היבשה. ברביעי היו אומרים אל נקמות ה'. ע"ש שברא חמה ולבנה ועתיד ליפרע מעובדיהן. בחמישי היו אומרים הרנינו לאלקים עוזנו. על שם שברא עופות ודגים לשבח לשמו כשאדם רואה עופות משונים זה מזה נותן שבח לשמו. בששי היו אומרים ה' מלך גאות לבש. ע"ש שגמר מלאכתו ומלך עליהם. בשביעי היו אומרים מזמור שיר ליום השבת. ליום שכולו שבת. שעתיד העולם להיות חרוב ואין אדם וכל המלאכות שובתות על אותו יום אומרים שיר של שבת. ר"ה דף ל"א ע"א:
1
ב׳קונטרס אחרון
ברביעי הי' אומרים אל נקמות ה'. והמנהג בשיר של יום ד' דסיומו יצמיתם ד' אלקינו. לסיים הפסוק לכו נרננה דהיא בקפיטל שלאחריו כדי לסיים בדבר טוב. וזה ג"כ הטעם שנוהגין לסיים בקפיטל אשרי איש תאות רשעים תאבד הללויה. דמתחיל בקפיטל שלאחריו כדי לסיים בדבר טוב. ומה שכתב המהרש"א בח"א פסחים דף קי"ז אהא דאמרו בש"ס שם הכל מודים תאות רשעים תאבד הללויה דבתרי' ריש פרקא. דאין לומר הללויה על אבידת הרשעים. וכמו דלא אמרו המלאכים שירה על הים עכ"ל. דהא לא סיים באבידת הרשעים רק שהתאוה של הרשעים תאבד.
ברביעי הי' אומרים אל נקמות ה'. והמנהג בשיר של יום ד' דסיומו יצמיתם ד' אלקינו. לסיים הפסוק לכו נרננה דהיא בקפיטל שלאחריו כדי לסיים בדבר טוב. וזה ג"כ הטעם שנוהגין לסיים בקפיטל אשרי איש תאות רשעים תאבד הללויה. דמתחיל בקפיטל שלאחריו כדי לסיים בדבר טוב. ומה שכתב המהרש"א בח"א פסחים דף קי"ז אהא דאמרו בש"ס שם הכל מודים תאות רשעים תאבד הללויה דבתרי' ריש פרקא. דאין לומר הללויה על אבידת הרשעים. וכמו דלא אמרו המלאכים שירה על הים עכ"ל. דהא לא סיים באבידת הרשעים רק שהתאוה של הרשעים תאבד.
2