טעמי המנהגים ק״נTa'amei HaMinhagim 150
א׳טעם. שקורין בתורה בשבתות ובב' וה'. כדי שלא ילינו ג' ימים בלא תורה ע"כ תיקנו להם שיהיו קורין בשבת ומפסיקין באחד בשבת וקורא בשני ומפסיקין שלישי ורביעי וקורין בחמישי ומפסיקין ערב שבת. ב"ק דף פ"ב ע"א. כתוב בסדרי היום אם לא אמר בריך שמיה בשעת הוצאת ס"ת יאמר אותו כשפותחין לפני העם:
1
ב׳קונטרס אחרון
בשבתות ובב' וה'. כשמוציאין הס"ת מחוייבים הכל לעמוד ויהיו עומדים עד שיגיענו למקומו או עד שיתכסה מעיניהם יש מחמירים שצריך לעמוד מיד ששומע קול הנושא ס"ת אע"פ שאין רואה אותו. ומטעם זה נהגו קצת לתלות פעמונים בכלי קודש שמעטרים בהם הס"ת שאז כששומעים קול הפעמונים יודעים כי הולך הוא עם הס"ת ועומדים מיד.*ועי' ט"ז סי' של"ח סק"א דבשבת אסור לתלות רצועה שבה תלויה פעמונים על הפרוכת כדי להשמיע קול לאנשי ביהכ"'נ בשעה שמוציאין הס"ת דזה עיקר עבידתי' לקלא ואותן שעושין כן יש למחות בידם ע"ש. ועי' פ"מ שם. ופי' ט"ז יו"ד סי' רפ"ב סק"ב דכתב ג"כ וז"ל בב"י מביא בשם ה"ר מנוח שע"כ נהגו לעשות פעמונים כדי שישמעו העם קול הנושא ס"ת ולא נראה לפע"ד דא"כ בשבת אין להוציא ס"ת הזאת דמשמיע קול לכך נ"ל שאין לעשות אותם פעמונים. וכבר ראינו שהי' כן באיזה ביהכ"נ ומוחו בהם וסלקום עכ"ל ע"ש. ועי' מ"א שם שדעתו להתיר: שערי אפרים שער י' סעי' ג'.
ונוהגים שכ"א מקרב עצמו קצת לראות הס"ת משום ברוב עם. וכל המתקרבים נושקים הס"ת בפה ואומרים ישקני מנשיקות כו' ואם אין יכול לנשק בפה ינשק ביד. ובסידורים מלגלג על נשיקת היד*בספר יוש"ה כתב בשם האריז"ל דמה שנוהגין ליגע ביד הס"ת ולנשק היד זה מנהג בורות. וליתא דכיון שניכר שעושה זה שמנשק בידו במקום שיגע בס"ת שפיר דמי לעשות כן שמראה כאלו ע"י הנגיעה בס"ת נדבק ביד רושם קדושה ולכך מנשק שם. וכן העולם נוהגין כשמשמשין ביד בתפילין משום היסח הדעת או כדי לתקן כשהזיזו ממקומם נושקים היד. וענין נשיקה הוא חיבור לטהרה ויש בזה משום חיבוב מצוה. שם סעי' ד':
בשבתות ובב' וה'. כשמוציאין הס"ת מחוייבים הכל לעמוד ויהיו עומדים עד שיגיענו למקומו או עד שיתכסה מעיניהם יש מחמירים שצריך לעמוד מיד ששומע קול הנושא ס"ת אע"פ שאין רואה אותו. ומטעם זה נהגו קצת לתלות פעמונים בכלי קודש שמעטרים בהם הס"ת שאז כששומעים קול הפעמונים יודעים כי הולך הוא עם הס"ת ועומדים מיד.*ועי' ט"ז סי' של"ח סק"א דבשבת אסור לתלות רצועה שבה תלויה פעמונים על הפרוכת כדי להשמיע קול לאנשי ביהכ"'נ בשעה שמוציאין הס"ת דזה עיקר עבידתי' לקלא ואותן שעושין כן יש למחות בידם ע"ש. ועי' פ"מ שם. ופי' ט"ז יו"ד סי' רפ"ב סק"ב דכתב ג"כ וז"ל בב"י מביא בשם ה"ר מנוח שע"כ נהגו לעשות פעמונים כדי שישמעו העם קול הנושא ס"ת ולא נראה לפע"ד דא"כ בשבת אין להוציא ס"ת הזאת דמשמיע קול לכך נ"ל שאין לעשות אותם פעמונים. וכבר ראינו שהי' כן באיזה ביהכ"נ ומוחו בהם וסלקום עכ"ל ע"ש. ועי' מ"א שם שדעתו להתיר: שערי אפרים שער י' סעי' ג'.
ונוהגים שכ"א מקרב עצמו קצת לראות הס"ת משום ברוב עם. וכל המתקרבים נושקים הס"ת בפה ואומרים ישקני מנשיקות כו' ואם אין יכול לנשק בפה ינשק ביד. ובסידורים מלגלג על נשיקת היד*בספר יוש"ה כתב בשם האריז"ל דמה שנוהגין ליגע ביד הס"ת ולנשק היד זה מנהג בורות. וליתא דכיון שניכר שעושה זה שמנשק בידו במקום שיגע בס"ת שפיר דמי לעשות כן שמראה כאלו ע"י הנגיעה בס"ת נדבק ביד רושם קדושה ולכך מנשק שם. וכן העולם נוהגין כשמשמשין ביד בתפילין משום היסח הדעת או כדי לתקן כשהזיזו ממקומם נושקים היד. וענין נשיקה הוא חיבור לטהרה ויש בזה משום חיבוב מצוה. שם סעי' ד':
2