טעמי המנהגים קס״הTa'amei HaMinhagim 165
א׳טעם. שנוהגין להכות ג' הכאות בהְהַמַיִר שקוראין בו לבית הכנסת ואם מת ח"ו איזהו אדם אזי אין מכין רק שני הכאות. כי האדם כשהוא חי אזי יש בו ג' שותפין הקב"ה ואביו ואמו וכשהוא מת אז השי"ת נוטל לו חלקו והיא הנשמה וחלקי אביו ואמו נשאר מונח לפניהם. ע"כ מכה בו השמש ג' הכאות ומרמז להאדם שיזכה ע"י ההליכה שילך לביהכ"נ שיהי' בו השלשה שותפין שלו בשלימות והיינו שיהי' חי ויאריך ימים. וע"כ כאשר מת איזהו אדם מכין ב' הכאות שמרמזין בו שיש בעיר אדם כזה שאין לו כ"א ב' שותפין דהיינו שהקב"ה חלק את עצמו מן השותפות ונטל את חלקו והיא הנשמה הק' והוא סימן לדבר הק' הזה. שם:
1