טעמי המנהגים קפ״טTa'amei HaMinhagim 189

א׳טעם. שנוהגין ליטול מים אחרונים קודם ברהמ"ז אע"פ שאין מלח סדומית מצוי בינינו (עי' מ"א סי' קפ"א סק"ח). משום דכשם שהיו נותנים חלק מהקרבנות מהעשן המתעקם לצד צפון.*בספר קב הישר פרק ע' כתב בשם הזוהר פ' תרומה כי העשן של כל הקרבנות הי' עולה במישור משא"כ העשן של איברים ופדרים שפקעו מע"ג המזבח וכשחוזרין ומעלין אותם ע"ג המזבח מבערב הי' העשן מתעקם והולך לצד צפון אשר שם דירת הס"א ומן העשן ההוא הם יונקים ולא יוכלו לקטרג על ישראל: כך המים אחרונים המה חולקא דמסאבא כידוע ליודעי חן. ולפיכך נקראים מים אחרונים חובה על שם המקבל. ואף כשאוכל יחידי ואפי' פת חריבה שידיו נקיות אפי' הכי צריך נטילת מים אחרונים. ומים אחרונים נוטלין בכל מיני משקין. אור צדיקים.*ובספר חרידים כתב מים אחרונים חובה ודבר שבקדוש' הם והמקיל בהם מקילין לו ימיו ושנותיו כך השיבו מן השמים ע"י שאלות חלום מגיסו של הרב המרדכי:
ובספר קב הישר כתב בשם רבינו ישעיהו סג"ל שצריך ליטול ידיו. ודוקא לתוך כלי ולא על הארץ כי זה המים הוא חלק של סטר' אחרא ולכן צריך ליתן לו דרך כבוד ומתוך זה לא יוכלו המזיקים לעשות שום רע לאדם זה:
ובש"ע האריז"ל כתב וז"ל מים אחרונים צריך להזהר מאד ובכוונ' גדולה וג"כ לכוון בברכת המזון ובפרט בהיותו יחיד בלי ג' או אם אין לו כוס כי אז צריך לאומרו בעיניו סגורים. וכוונת אלו הם מפני כי סטרא אחר' קאים על פתורא וע"י ברהמ"ז מסתלקת וכשיש ברכת זימון אז אין כ"כ חששא:
וצריך ליזהר שלא להפסיק בין ברהמ"ז למים אחרונים. ופעם א' בא חכם א' לפני האריז"ל וסיפר לו כי זה כמה ימים הי' לו כאב גדול בכתף שלו. והשיב לו כי זה בא לו על שעבר על דברי חז"ל כי מה שכתבו תיכף אחר נטיל' ברכה הכוונה על נטילת מים אחרונים והוא עבר וקרא פ"א משנה בין מים אחרונים לברהמ"ז לכן בא לו כאב בכתף על שעבר על דבר תכף דחז"ל. ש"ע האריז"ל:
ועי' סי' ק"ס סעי' י"ב וסי' קפ"א סעי' ט':
1