טעמי המנהגים קצ״גTa'amei HaMinhagim 193
א׳טעם. דאם חל ר"ח ביום א' והי' אוכל ויצא שבת שאומר רצה ויעלה ויבא עי' ט"ז סי' קפ"ח ס"ק ז' (וכן ראיתי שהרב המאה"ג מוהר"ר יוסף שאול נ"ז אבד"ק לבוב זללה"ה שנהג כן אף שלא אכל כזית פת בלילה) משא"כ בחנוכה ופורים שאינו מזכיר רק של שבת. משום דאינו אלא רשות להזכיר כדאיתא בפ' במה מדליקין דף כ"ד ע"א עי' מ"א סי' קפ"ח ס"ק י"ג וס"ק י"ח:*ועי' קני המנורה סי' רצ"א סק"ד בשם א"א שהעלה לדינא כשחל ר"ח במו"ש ואכל פת גם בלילה יזכור רצה ויעלה ויבא. וכתב וקצת נראה דגם למ"א האומר לשניהם לא הפסיד:
כתב בשערי תשובה סימן קפ"ח סק"ח בשם גינת וורדים כלל א' דאף להפוסקים דאזלינן בתר התחלת הסעודה היינו לענין הזכרה אבל בז' ברכות דחתן שנמשכה סעודת יום ז' עד ליל ח' ודאי אין לברך ז' ברכות ע"ש. וע"ל סעי' תתקצ"ב בהשמטות:
אם שכח לומר על הנסים בתפלה ובברכת המזון אין מחזירין אותו ואחר גמר התפלה או בברכת המזון כשיגיע להרחמן יאמר הרחמן יעשה לנו נסים ונפלאות כשם שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה בימי מתתיהו כו'. רמ"א סי' תרפ"ב סעיף א' וט"ז שם ס"ק ה' אכן סעודת פורים שהטילו הנביאים והחכמים על כל ישראל להיותם ימי משתה ושמחה יותר משבתות וי"ט צריך לחזור ולברך בשביל על הנסים דלא גרע מסעודת שבת אלא דנראה דלאו דוקא בסעודה שעושין אחר מנחה אלא בסעודה הראשונה שאוכל בפורים דהא עיקר הטעם דיש חיוב סעודה באותו יום דכתיב ימי משתה ושמחה ולא סגי דלא אכיל וא"כ סעודה הראשונה שאוכל בו ביום בו קיים סעודת פורים בזה ואין לנו לתלות הדין במה שאנו קורין לסעודה שאחר המנחה סעודת פורים שהוא לתוספת שמחה ולא שייך בזה לא סגי דלא אכל. ט"ז סי' תרצ"ג ס"ק ב' ועי' מ"א סי' תרצ"ה ס"ק ט' ועטרת זקנים שם:
ובספר א"ר שם סק"ז כתב דאם שכח אין מחזירין אותו אפי' בסעודה ראשונה של פורים משום דאף שחייב במשתה מ"מ אין חיוב לאכול פת. ויוכל לאמרו בתוך שאר הרחמן:
כתב בשערי תשובה סימן קפ"ח סק"ח בשם גינת וורדים כלל א' דאף להפוסקים דאזלינן בתר התחלת הסעודה היינו לענין הזכרה אבל בז' ברכות דחתן שנמשכה סעודת יום ז' עד ליל ח' ודאי אין לברך ז' ברכות ע"ש. וע"ל סעי' תתקצ"ב בהשמטות:
אם שכח לומר על הנסים בתפלה ובברכת המזון אין מחזירין אותו ואחר גמר התפלה או בברכת המזון כשיגיע להרחמן יאמר הרחמן יעשה לנו נסים ונפלאות כשם שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה בימי מתתיהו כו'. רמ"א סי' תרפ"ב סעיף א' וט"ז שם ס"ק ה' אכן סעודת פורים שהטילו הנביאים והחכמים על כל ישראל להיותם ימי משתה ושמחה יותר משבתות וי"ט צריך לחזור ולברך בשביל על הנסים דלא גרע מסעודת שבת אלא דנראה דלאו דוקא בסעודה שעושין אחר מנחה אלא בסעודה הראשונה שאוכל בפורים דהא עיקר הטעם דיש חיוב סעודה באותו יום דכתיב ימי משתה ושמחה ולא סגי דלא אכיל וא"כ סעודה הראשונה שאוכל בו ביום בו קיים סעודת פורים בזה ואין לנו לתלות הדין במה שאנו קורין לסעודה שאחר המנחה סעודת פורים שהוא לתוספת שמחה ולא שייך בזה לא סגי דלא אכל. ט"ז סי' תרצ"ג ס"ק ב' ועי' מ"א סי' תרצ"ה ס"ק ט' ועטרת זקנים שם:
ובספר א"ר שם סק"ז כתב דאם שכח אין מחזירין אותו אפי' בסעודה ראשונה של פורים משום דאף שחייב במשתה מ"מ אין חיוב לאכול פת. ויוכל לאמרו בתוך שאר הרחמן:
1
ב׳קונטרס אחרון
עי' מ"א סי' קפ"ח כו' וס"ק י"ח. ובש"ע הרב שם סעי' י"ז כתב דלכך במו"ש של חנוכה ופורים מזכיר של שבת ולא של חנוכה ופורים. לפי שכל יום שאין קרבן מוסף אין הזכרתו חובה בברהמ"ז מ"ש. היה אוכל ביו"ט וכן בר"ח וחנוכה ופורים וחשכה לו אם עדיין לא התפלל ערבית צריך להזכיר מענין היום אעפ"י שמברך בלילה. כיון שהתחלת הסעודה היתה ביום. ואם אכל בער"ח ונמשכה סעודתו גם תוך הלילה ואכל גם בלילה כזית פת צריך לומר יעו"י וכן בחנוכה ופורים אעפ"י שבהתחלת הסעודה הי' פטור מלהזכיר לפי שמ"מ חל עליו חיוב ההזכרה באכילת כזית שמשחשיכה. שם.
והנה כתב לחלק בין אם חל תנוכה או פורים ביום א' והי' אוכל ויצא שבת אין להזכיר רק של שבת. אבל אם חל תנוכה או פורים באמצע השבוע אז אע"פ שבהתחלת הסעודה הי' פטור מלהזכיר אם אכל גם בלילה פת צריך לומר בלילה על הנסים:
עי' מ"א סי' קפ"ח כו' וס"ק י"ח. ובש"ע הרב שם סעי' י"ז כתב דלכך במו"ש של חנוכה ופורים מזכיר של שבת ולא של חנוכה ופורים. לפי שכל יום שאין קרבן מוסף אין הזכרתו חובה בברהמ"ז מ"ש. היה אוכל ביו"ט וכן בר"ח וחנוכה ופורים וחשכה לו אם עדיין לא התפלל ערבית צריך להזכיר מענין היום אעפ"י שמברך בלילה. כיון שהתחלת הסעודה היתה ביום. ואם אכל בער"ח ונמשכה סעודתו גם תוך הלילה ואכל גם בלילה כזית פת צריך לומר יעו"י וכן בחנוכה ופורים אעפ"י שבהתחלת הסעודה הי' פטור מלהזכיר לפי שמ"מ חל עליו חיוב ההזכרה באכילת כזית שמשחשיכה. שם.
והנה כתב לחלק בין אם חל תנוכה או פורים ביום א' והי' אוכל ויצא שבת אין להזכיר רק של שבת. אבל אם חל תנוכה או פורים באמצע השבוע אז אע"פ שבהתחלת הסעודה הי' פטור מלהזכיר אם אכל גם בלילה פת צריך לומר בלילה על הנסים:
2