טעמי המנהגים קצ״הTa'amei HaMinhagim 195

א׳טעם. דאם טעה ולא הזכיר של שבת בברכת המזון אומר קודם המלך הטוב והמטיב בא"י אמ"ה שנתן שבתות למנוחה לעמו ישראל באהבה לאות ולברית בא"י מקדש השבת וכן אם טעה ולא הזכיר ביו"ט יעלה ויבא אומר בא"י אמ"ה אשר נתן ימים טובים לישראל לששון ולשמחה את יום חג פלוני הזה ברוך אתה ה' מקדש ישראל והזמנים ואם טעה בר"ח אינו אומר רק בא"י אמ"ה שנתן ראשי חדשים לעמו ישראל לזכרון ואינו חותם בברוך. דכיון דבר"ח סגי דלא אכל פת ולא הוי הך ברכה חובה ביום זה. לבוש סי' קפ"ח סעי' ו' וסעי' ז':
1
ב׳קונטרס אחרון
יעלה ויבא. אם כבר התחיל ברכה רביעית בשבת ויו"ט לחזור לראש ברהמ"ז ולא מקרי התחלה עד שאמר בא"י אמ"ה האל אבל אם לא אמר רק בא"י אמ"ה אע"ג שכוונתו הי' על הטוב והמטיב יסיים אשר נתן כו' וראי' לזה ממש"כ המ"א בסי' רס"ח סק"ג דאם אמר בערבית ומנחה אתה וסבור שהוא חול אומר אתה קדשת או אתה אחד דלא מקרי התחלה בשל חול אלא בשחרית שדיבר ג"כ שלא כהוגן וכן כאן אם לא אמר רק עד אמ"ה ולא התחיל עדיין האל יסיים אשר כו' ומדוקדק לישנא דגמ' אבל פתח הטוב והמטיב. ח"א כלל מ"ז סעי' י"ח:
2