טעמי המנהגים ר״גTa'amei HaMinhagim 203

א׳עוד טעם. הואיל ועסקיו מרובין ממנו לקידוש ולהבדלה*יין שמזגו במים אפי' המים הם הרוב מברך עליו בפה"ג אם הוא יין חזק שראוי לשתיה ע"י מזיגה גדולה כזו. ודרך ב"א לשתותו במקום יין ע"י מזיגה זו דאל"כ בטלה דעתו אצל כל אדם. ואם היין הוא אחד מששה במים שיש במים ו' פעמים כמותו אין מברכין עליו בפה"ג בכל ענין שאע"פ שיש בו טעם יין אינו חשוב כלום בששה חלקים מים. ש"ע הרב סי' ר"ד סעי' ט': ועי' פמ"ג שם ס"ק ט"ז דיינות שלנו אין חזקים ע"כ כל שיש רוב מים ראוי לברך שהכל ע"ש:
יין שבשלו וטירפו בבצים וצוקער שקורין וויין זיפע אם היין הוא הרוב מברך עליו בפה"ג אף שאין לו תואר יין. ואם אין רוב ביין מברכין עליו שהכל. שערי ברכה שער ג' סעי' ט"ו בשם מהר"ם שי"ק או"ח סי' פ"ד. וכתב שם דה"ה טשיי הנעשה מתערובות יין וטייע וצוקער הולכין אחר הרוב:
ממנו לאירוסין ולחופה. כיוצא בו פת ממנו לחלה ולמצה. רוקח אות שנ"ב:
1