טעמי המנהגים ר״וTa'amei HaMinhagim 206
א׳טעם. שמברכין ברוך שפטרני בלא שם ומלכות. משום שלא נזכר בש"ס. א"ר סי' רכ"ה בשם ל"ח. ועי' לבוש שם סעי' ב' דמשמע משם דהבן יברך ברכה זו. ועי' ליקוטים סעי' ע"ו בהשמטות. ועי' א"ר סי' רכ"ג ס"ק ג' וז"ל כתב הב"ח העילם נוהגין לברך דיין האמת בלא שם ומלכות ואינו נכון. ואצ"ל במיתת ת"ח או אדם חשוב דיש לברך בשם ומלכות ע"כ. וכ"כ של"ה דהמברכין ברוך דיין האמת או ברוך שכוחו וגבורתו או ברוך מעשה בראשית בלא שם ומלכות לא יצאו ידי חובת הברכה ע"ש:*ועי' ט"ז סי' רכ"ג סק"ד דהמנהג שלא לומר שם ומלכות על אדם אחר אלא על מי שנצטער במיתתו אבל על ת"ח ח"ו ודאי יזכיר שם ומלכות ע"ש. כתב א"ר סי' רי"ט ס"ק י"ב וז"ל הכ"ג תמה על המנהג שאין הנשים מברכין ברכת הגומל ולכך כתב דגם הנשים יברכו ברכת הגומל בפני י' או לפחות בפני איש א' או נשים ע"כ. ולי נראה דיותר טוב דהבעל יאמר לה בא"י אמ"ה אשר גמלך כו' והיא תענה אמן ע"ש. (ולפ"ז פשוט שכל היולדות כשעומדת מלידתן חייבת בברכה זו ולא ידעתי למה ועל מה הקלו בה. יעב"ץ) אבל הנער קודם י"ג שנים לא יברך ברכה זו שלא יעשה את אביו רשע שאומר הגומל לחייבים וחייב הוא רשע בלשון תרגום וקודם י"ג שנים הוא נענש בשביל האב. כנסת הגדולה. ובספר כרם שלמה כתב בשם שו"ת תשב"ץ ח"ד סי' ד' דמי שחלה בנו ונתרפא יוכל האב לברך ברכת הגומל. ובשערי תשובה סי' רי"ט סק"א כתב בשם שו"ת אוהל יוסף שהאב על בנו קטן לא יברך אלא בלא שם ומלכות ע"ש:
1
ב׳קונטרס אחרון
יזכיר שם ומלכות. בספר ברית אברם בהפטרת שבת הגדול כתב בשם ספר זרע יצחק שהקשה למה לא מברך על הרעה אלקים דיין אמת מאחר שהרעה באה מצד הדין. ותי' משום דהרעה הוא ג"כ טובה כדי להרבות לו שכרו לעוה"ב ע"כ. וזש"ה הודו לה'. פי' שיברך תמיד בשם ה' הוי"ה. כי טוב אף שנראה עתה לכאורה שהוא רעה אעפ"כ יברך בשם הוי"ה. כי לעולם היינו לעוה"ב הוא חסדו. היינו להרבות לו שכרו לעוה"ב. וז"ש כשם שמברך ולא אמר כמו שמברך. משום דמתניתין אתי לאשמועינן דאף על הרעה יברך דוקא בשם הוי"ה ולא בשם אלקים. וז"ש חייב אדם כו' כשם שמברך פי' כמו זה השם שמברך על הטובה היינו בשם הוי"ה ב"ה:
יזכיר שם ומלכות. בספר ברית אברם בהפטרת שבת הגדול כתב בשם ספר זרע יצחק שהקשה למה לא מברך על הרעה אלקים דיין אמת מאחר שהרעה באה מצד הדין. ותי' משום דהרעה הוא ג"כ טובה כדי להרבות לו שכרו לעוה"ב ע"כ. וזש"ה הודו לה'. פי' שיברך תמיד בשם ה' הוי"ה. כי טוב אף שנראה עתה לכאורה שהוא רעה אעפ"כ יברך בשם הוי"ה. כי לעולם היינו לעוה"ב הוא חסדו. היינו להרבות לו שכרו לעוה"ב. וז"ש כשם שמברך ולא אמר כמו שמברך. משום דמתניתין אתי לאשמועינן דאף על הרעה יברך דוקא בשם הוי"ה ולא בשם אלקים. וז"ש חייב אדם כו' כשם שמברך פי' כמו זה השם שמברך על הטובה היינו בשם הוי"ה ב"ה:
2