טעמי המנהגים ר״חTa'amei HaMinhagim 208
א׳טעם. שיין פוטר כל מיני משקין. משום דהואיל מתוך חשובתו קובע לו ברכה בפני עצמו בכמה מקומות אע"פ שאין צריך לשתיה כגון קידוש והבדלה. כל מיני משקין טפלים הם אצלו ויוצאין בברכתו. לבוש סי' קע"ד סעי' ד'*והשותה יין ואח"כ שותה קאפע דא"צ לברך על האקאפע דיין פוטר כל מיני משקה (ודוקא אם היו שאר המשקין לפניו בשעה שבירך על היין עי' ט"ז שם סק"ב) א"צ לברך גם על הצוקער שנוטל בפיו למתק הקאפע. חת"ס סי' מ"ז. דהצוקער הוי טפל לטפל ונפטר בברכת היין דהוא עיקר לגבי שאר משקין וקאפע נמי הוי משקה וכן אין לברך אח"כ בנ"ר כי ברכה אחרונה שעל היין פוטרתן. עמק ברכה:
שתה מים ויין ומים אין הברכה מעין ג' פוטרת רק המים שניים אבל על הראשונים צריך לברך אחריו בנ"ר. ס' ארחות חיים סי' ר"ח אות ט"ו בשם שו"ת בית דוד. ומיהו היכא דקבע על היין א"צ ברכה אחרונה על המשקין. ואפי' נמלך בשאר משקין ובירך ברכה ראשונה א"צ ברכה אחרונה בורא נפשות רבות ומעין ג' פוטרת אותה. עי' מ"א שם ס"ק כ"ד ופמ"ג שם:
אם אכל פירות מז' המינים ואכל תפוחים אינו צריך לברך בורא נפשות על התפוחים שגם הם בכלל ברכת על העץ. אבל אם אכל תפוחים ושתה יין צריך לברך בורא נפשות על התפוחים. וכ"ש אם אכל בשר או פרי האדמה ושתה יין או אכל מז' המינים שצריך לברך על כל אחת ואחת. וה"ה אם אכל בשר ודגים ואכל מחמשת המינים אין ברכת על המחיה פוטרת את הבשר ואת הדגים או"ח סי' ר"ח סעי' י"ג. ועי' שע"ת שם בשם הברכ"י דאפי' שבאו ללפת הה' מינים והניח בצ"ע בלביבות עם גבינה ע"ש. ונראה דמה שאוכלין לביבות עם גבינה ואין מברכין על הגבינה וגם רבים נוהגים לאכול בבקר כיסנין עם גבינה ואין מברכין כ"א על הכיסנין כיון שנילש ונעשה המילוי קודם האפי' או הבישול א"כ הוי טפילה מעורבת ונפטר בברכה של חמשת המינים. ועי' או"ח שם סעי' ב':
אם בירך על פירות ואח"כ הביאו לו יותר מאותו המין או ממין אחר שברכתו כברכת הראשון אם הביאו לו בעוד שהראשונים מונחים לפניו א"צ לברך ואם אין מונחים לפניו מפירות הראשונים צריך לברך. אבל שתה שכר והביאו לו דגים אע"ג שהיא ברכה א' צריך לברך אא"כ הי' דעתו עליהם. עי' באה"ט סי' ר"ו סק"ד וש"ע הרב שם סעי' ט'.
פלאמין יוך אם אוכלה עם הפלאמין ביחד אין לברך על המרק כיון שעיקר בישול המרק בשביל המאכל והמאכל נתן בו טעם נחשב כמותו שנעשה טפל אליו. ש"ע הרב סי' ר"ב סעי' י"ב. ואם שותה המרק לבד י"א לברך עליה בורא פה"ע וי"א שהכל ומספק יברך שהכל שהיא כללית ויוצא בה לכ"ע. לבוש שם סעי' י'. ועי' פרמ"ג שם סק"י דאם בישל פלומין יבשים והפריד המשקה יש לברך לכ"ע שהכל. ואם אכל תחילה הפרי ובירך בפה"ע ואח"כ בא לשתות המרק לא יברך שנ"ב כי שמא נפטר כבר בברכת בפה"ע לכן טוב שישתה ד"א תחלה לברך עליו שהכל וכן הדין בכל מיני פירות שדרך אכילתם חיים אף אם נתייבשו ואז אין דרכם ליאכל חיים אלא ע"י בישול מ"מ אין עיקר נטיעתם על דעת כן ומברך על מימיהם שהכל אם בא לשתותם בפ"ע וכ"ש על מי שרייתם. ש"ע הרב שם סעי' י"א ועי' מ"א שם ס"ק כ"ב:
ווישניק של וויינשלין או של יאגדיס ברכתו שהכל ואף הפירות שנכבשו בו נפטרים בברכת המשקה אם אכלם ביחד כיון שעיקר הכבישה הי' לצורך המשקה ע"כ הפרי הוא טפל להמרק ונפטר בברכתו ואם אכל תחלה הפרי ובירך בפה"ע ואח"כ בא לשתות המרק לא יברך עליו שהנ"ב כי שמא נפטר כבר בברכת בפה"ע לכן טוב שישתה ד"א תחלה לברך עליו שהכל. שם סעי' י"ב:
ענבים או תאנים ששראן במים (ונראה דה"ה אם נתן עליהם צוקער כדרך שעושין ווישניק) ע"ד לאכלן עם מימיהם. אע"פ שנכנס טעם הפרי במים אינו מברך על אותם המים אלא שהכל שהמים הם עיקר ואף הענבים או התאנים שנכבשו נפטרים בברכת המשקה אם אוכלם ביחד עם המרק ואם אכל תחלה הפרי ובירך בפה"ע ואח"כ בא לשתות המרק לא יברך עליו שהכל נ"ב כי שמא נפטר כבר בברכת בפה"ע. לכן טוב שישתה ד"א תחלה לברך עליו שנ"ב וכל זה בברכה ראשונה. אבל בברכה אחרונה יש ספק אפי' כששותה המרק לבדו יש להסתפק אם מברך מעין ג' או בנ"ר. לכן כל ירא שמים לא ישתה כשיעור אלא בתוך הסעודה או יאכל פרי מז' מינים וגם ישתה מים כדי שיצטרך לברך ברכה א' מעין ג' וגם בנ"ר אבל אין תקנה ע"י שישתה יין ויברך אחריו ברכה א' מעין ג' ויוסיף בה על העץ ועל פרי העץ אע"פ שבתוספות זה אינו מזכיר שם ומלכות אין לו לעשות כן. שאין לכלול בברכת מעין שלש שום ברכה של ספק דה"ל כמו משנה מטבע ברכות. ואפי' במי שריית צמוקים יעשה כן אם שראן ע"ד לאכלן עם מימיהם שאז תורת מרק על מימיהם ולא תורת יין. אבל אם שראן ע"ד שלא לאכלן כלל אלא לשתות מימיהם לבד תורת יין עליהם אע"פ שעדיין הענבים בתוכם ומברך עליו בפה"ג. לבוש שם סעי' י"א וש"ע הרב שם סעי' י"א וסעי' י"ב:
ונראה דבכל הנ"ל יכול אפי' לכתחלה לאכול הפרי בתחלה לבדו ולברך עליו בפה"'ע כמו בכל דבר הטפל אם אוכל הטפל בתחלה לבדו צריך לברך עליו ברכה הראויה לו אע"פ שהפרי נתקלקל קצת מחמת הכבישה כיון שלא נפסד צורתו העצמי וניכר מהותו ותארו צריך לברך אם אוכל הפרי לבדו בפה"ע עי' מ"א סי' ר"ד ס"ק כ"ב:
אחר כתבי זאת ראיתי בס' ארחות חיים סי' ר"ב אות י"ד בשם ס' קרבן אש"ה סי' ג' שכתב שראה במכתב מטהרת יד הקדש מהר"ש וויטאל בגי' הלבוש. צימוקין מעורבין עם מים כ' וז"ל א"ש נלע"ד לפרש מ"ש מעורבין ר"ל ששותה ממים בהיותם עדיין מעורבין אבל אינו אוכל מהצמוקין. אבל אם אוכל מן הצמוקין ודאי שאומר בפה"ע כנלע"ד עכ"ל: ועיין ט"ז ומ"א שם סק"א:
שתה מים ויין ומים אין הברכה מעין ג' פוטרת רק המים שניים אבל על הראשונים צריך לברך אחריו בנ"ר. ס' ארחות חיים סי' ר"ח אות ט"ו בשם שו"ת בית דוד. ומיהו היכא דקבע על היין א"צ ברכה אחרונה על המשקין. ואפי' נמלך בשאר משקין ובירך ברכה ראשונה א"צ ברכה אחרונה בורא נפשות רבות ומעין ג' פוטרת אותה. עי' מ"א שם ס"ק כ"ד ופמ"ג שם:
אם אכל פירות מז' המינים ואכל תפוחים אינו צריך לברך בורא נפשות על התפוחים שגם הם בכלל ברכת על העץ. אבל אם אכל תפוחים ושתה יין צריך לברך בורא נפשות על התפוחים. וכ"ש אם אכל בשר או פרי האדמה ושתה יין או אכל מז' המינים שצריך לברך על כל אחת ואחת. וה"ה אם אכל בשר ודגים ואכל מחמשת המינים אין ברכת על המחיה פוטרת את הבשר ואת הדגים או"ח סי' ר"ח סעי' י"ג. ועי' שע"ת שם בשם הברכ"י דאפי' שבאו ללפת הה' מינים והניח בצ"ע בלביבות עם גבינה ע"ש. ונראה דמה שאוכלין לביבות עם גבינה ואין מברכין על הגבינה וגם רבים נוהגים לאכול בבקר כיסנין עם גבינה ואין מברכין כ"א על הכיסנין כיון שנילש ונעשה המילוי קודם האפי' או הבישול א"כ הוי טפילה מעורבת ונפטר בברכה של חמשת המינים. ועי' או"ח שם סעי' ב':
אם בירך על פירות ואח"כ הביאו לו יותר מאותו המין או ממין אחר שברכתו כברכת הראשון אם הביאו לו בעוד שהראשונים מונחים לפניו א"צ לברך ואם אין מונחים לפניו מפירות הראשונים צריך לברך. אבל שתה שכר והביאו לו דגים אע"ג שהיא ברכה א' צריך לברך אא"כ הי' דעתו עליהם. עי' באה"ט סי' ר"ו סק"ד וש"ע הרב שם סעי' ט'.
פלאמין יוך אם אוכלה עם הפלאמין ביחד אין לברך על המרק כיון שעיקר בישול המרק בשביל המאכל והמאכל נתן בו טעם נחשב כמותו שנעשה טפל אליו. ש"ע הרב סי' ר"ב סעי' י"ב. ואם שותה המרק לבד י"א לברך עליה בורא פה"ע וי"א שהכל ומספק יברך שהכל שהיא כללית ויוצא בה לכ"ע. לבוש שם סעי' י'. ועי' פרמ"ג שם סק"י דאם בישל פלומין יבשים והפריד המשקה יש לברך לכ"ע שהכל. ואם אכל תחילה הפרי ובירך בפה"ע ואח"כ בא לשתות המרק לא יברך שנ"ב כי שמא נפטר כבר בברכת בפה"ע לכן טוב שישתה ד"א תחלה לברך עליו שהכל וכן הדין בכל מיני פירות שדרך אכילתם חיים אף אם נתייבשו ואז אין דרכם ליאכל חיים אלא ע"י בישול מ"מ אין עיקר נטיעתם על דעת כן ומברך על מימיהם שהכל אם בא לשתותם בפ"ע וכ"ש על מי שרייתם. ש"ע הרב שם סעי' י"א ועי' מ"א שם ס"ק כ"ב:
ווישניק של וויינשלין או של יאגדיס ברכתו שהכל ואף הפירות שנכבשו בו נפטרים בברכת המשקה אם אכלם ביחד כיון שעיקר הכבישה הי' לצורך המשקה ע"כ הפרי הוא טפל להמרק ונפטר בברכתו ואם אכל תחלה הפרי ובירך בפה"ע ואח"כ בא לשתות המרק לא יברך עליו שהנ"ב כי שמא נפטר כבר בברכת בפה"ע לכן טוב שישתה ד"א תחלה לברך עליו שהכל. שם סעי' י"ב:
ענבים או תאנים ששראן במים (ונראה דה"ה אם נתן עליהם צוקער כדרך שעושין ווישניק) ע"ד לאכלן עם מימיהם. אע"פ שנכנס טעם הפרי במים אינו מברך על אותם המים אלא שהכל שהמים הם עיקר ואף הענבים או התאנים שנכבשו נפטרים בברכת המשקה אם אוכלם ביחד עם המרק ואם אכל תחלה הפרי ובירך בפה"ע ואח"כ בא לשתות המרק לא יברך עליו שהכל נ"ב כי שמא נפטר כבר בברכת בפה"ע. לכן טוב שישתה ד"א תחלה לברך עליו שנ"ב וכל זה בברכה ראשונה. אבל בברכה אחרונה יש ספק אפי' כששותה המרק לבדו יש להסתפק אם מברך מעין ג' או בנ"ר. לכן כל ירא שמים לא ישתה כשיעור אלא בתוך הסעודה או יאכל פרי מז' מינים וגם ישתה מים כדי שיצטרך לברך ברכה א' מעין ג' וגם בנ"ר אבל אין תקנה ע"י שישתה יין ויברך אחריו ברכה א' מעין ג' ויוסיף בה על העץ ועל פרי העץ אע"פ שבתוספות זה אינו מזכיר שם ומלכות אין לו לעשות כן. שאין לכלול בברכת מעין שלש שום ברכה של ספק דה"ל כמו משנה מטבע ברכות. ואפי' במי שריית צמוקים יעשה כן אם שראן ע"ד לאכלן עם מימיהם שאז תורת מרק על מימיהם ולא תורת יין. אבל אם שראן ע"ד שלא לאכלן כלל אלא לשתות מימיהם לבד תורת יין עליהם אע"פ שעדיין הענבים בתוכם ומברך עליו בפה"ג. לבוש שם סעי' י"א וש"ע הרב שם סעי' י"א וסעי' י"ב:
ונראה דבכל הנ"ל יכול אפי' לכתחלה לאכול הפרי בתחלה לבדו ולברך עליו בפה"'ע כמו בכל דבר הטפל אם אוכל הטפל בתחלה לבדו צריך לברך עליו ברכה הראויה לו אע"פ שהפרי נתקלקל קצת מחמת הכבישה כיון שלא נפסד צורתו העצמי וניכר מהותו ותארו צריך לברך אם אוכל הפרי לבדו בפה"ע עי' מ"א סי' ר"ד ס"ק כ"ב:
אחר כתבי זאת ראיתי בס' ארחות חיים סי' ר"ב אות י"ד בשם ס' קרבן אש"ה סי' ג' שכתב שראה במכתב מטהרת יד הקדש מהר"ש וויטאל בגי' הלבוש. צימוקין מעורבין עם מים כ' וז"ל א"ש נלע"ד לפרש מ"ש מעורבין ר"ל ששותה ממים בהיותם עדיין מעורבין אבל אינו אוכל מהצמוקין. אבל אם אוכל מן הצמוקין ודאי שאומר בפה"ע כנלע"ד עכ"ל: ועיין ט"ז ומ"א שם סק"א:
1