טעמי המנהגים רכ״דTa'amei HaMinhagim 224
א׳טעם. מה שאין נזהרין בברכה הרואה לחבירו לאחר שלשים יום שחביב עליו הרבה ושמח בראייתו לברך שהחיינו. מפני שחביריו כאלו הם מעוטים. אכן לאחיו ולאחותו וכ"ש לבנו ובתו או אביו ואמו דמסתמא חביבין עליו ביותר הוי חיוב גמור לברך*ועי' באר היטב סימן רכ"ה בשם הלק"ט דאם בתוך למ"ד קבל ממני כתב אפ"ה מברך שהחיינו. אבל מחיה המתים לא יאמר אם קיבל ממנו כתב בתוך י"ב חידש. ובס' אשל אברהם סי' ר"ל כתב דנשתקע מלברך שהחיינו והטוב ומטיב על ראייתם זה עם זה וטוב רק בהרהור או בלשון חול:
ובלוח ברכת הנהנין מהתניא אות ל' כתב דברכת שהחיינו לא תקנו אלא בדרך רשות שאם רצה ולברך רשאי ואינה לבטלה. ומזה נתפשט שרבים מקילים בכל הברכות כיוצא באלו וטועים הם שלא אמרו אלא בברכת שהחיינו לבדה ואף בזאת הברכ' אין להקל.
ועי' פמ"ג סי' כ"ב שכתב כלל בזה שהחיינו אין מברך אלא או שיש לי שמחה אע"פ שאין מזמן לזמן מברך על שמחת הלב שהחיה ד' אותו וקנה. ומש"ה כלים חדשים מברך כמ"ש בסימן רכ"ג ומצות אעפ"י שהן גזירת מלך ואין לו שמחה כ"כ כל שהוא מזמן לזמן מברך שהחיינו שהחיה ד' אותו לזמן הזה:
ובספר אבודרהם כתב דכל ברכות הראיי' אינו מברך אלא משלשים לשלשים יום שהם חדוש אצלו ע"ש. אבל אם חזר וראה אותו דבר בתוך ל' יום אינו חוזר ומברך שאינו חדוש לו. לבוש סי' רכ"ד סעי' י"ג: . ואם לא ראם תוך י"ב חודש מברך. בא"י אמ"ה מחיה המתים. יוסף אומץ אות תנ"א. ועיין לקוטים סעי' ס"ג:
ובלוח ברכת הנהנין מהתניא אות ל' כתב דברכת שהחיינו לא תקנו אלא בדרך רשות שאם רצה ולברך רשאי ואינה לבטלה. ומזה נתפשט שרבים מקילים בכל הברכות כיוצא באלו וטועים הם שלא אמרו אלא בברכת שהחיינו לבדה ואף בזאת הברכ' אין להקל.
ועי' פמ"ג סי' כ"ב שכתב כלל בזה שהחיינו אין מברך אלא או שיש לי שמחה אע"פ שאין מזמן לזמן מברך על שמחת הלב שהחיה ד' אותו וקנה. ומש"ה כלים חדשים מברך כמ"ש בסימן רכ"ג ומצות אעפ"י שהן גזירת מלך ואין לו שמחה כ"כ כל שהוא מזמן לזמן מברך שהחיינו שהחיה ד' אותו לזמן הזה:
ובספר אבודרהם כתב דכל ברכות הראיי' אינו מברך אלא משלשים לשלשים יום שהם חדוש אצלו ע"ש. אבל אם חזר וראה אותו דבר בתוך ל' יום אינו חוזר ומברך שאינו חדוש לו. לבוש סי' רכ"ד סעי' י"ג: . ואם לא ראם תוך י"ב חודש מברך. בא"י אמ"ה מחיה המתים. יוסף אומץ אות תנ"א. ועיין לקוטים סעי' ס"ג:
1
ב׳קונטרס אחרון
וכ"ש לבנו ובתו. ובספר ארחות חיים סי' רכ"ה אות א' כתב. בשם ספר יפל"ל ח"ב בקונ"א דאין לאדם נכבד לברך שהחיינו אפי' על אשתו ואפי' על בתו לא נהגו לברך. ועי' בראב"ע פ' יתרו בפסוק ויצא משה לקראת חותנו:
וכ"ש לבנו ובתו. ובספר ארחות חיים סי' רכ"ה אות א' כתב. בשם ספר יפל"ל ח"ב בקונ"א דאין לאדם נכבד לברך שהחיינו אפי' על אשתו ואפי' על בתו לא נהגו לברך. ועי' בראב"ע פ' יתרו בפסוק ויצא משה לקראת חותנו:
2
ג׳חידוש לו. ובתשובת הרא"ש כלל ד' סי' ד' כתב דברכה שמברכים ברוך שעשה הים הגדול הוא על ים אוקינוס ולא על הים הגדול שלנו שעוברים בו לארץ ישראל ולמצרים וכתב ראי' לדבריו ע"ש:
3