טעמי המנהגים רכ״טTa'amei HaMinhagim 229
א׳טעם. שהרואה חמה בתקופתה והוא מכ"ח שנה לכ"ח שנה והתקופם בתחלת ליל ד' כשרואה אותה ביום ד' בבוקר מברך בא"י אמ"ה עושה מעשה בראשית. מפני שאז היא עומדת בנקודה שהיתה עומדת בתחלת התלותה ברקיע במעשה בראשית שבד' נתלו המאורות*וקודם הברכה יש לומר המזמור הללויה הללו את ה' מן השמים וגו' ואח"כ אומרים הברכה: ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם עושה מעשה בראשית: ואח"כ אל אדון וכו' עד וחיות הקודש ואח"כ מזמור השמים מספרים כבוד אל וגו' ואח"כ המזמור שיר למעלות אשא וגו' ואח"כ יאמר תפילה זו. יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו כמו שהחייתנו וקיימתנו והגעתנו לזמן הזה לברך ברכה זאת כן תחיינו ותקיימנו ותזכנו לברכה בתקופות החמה האחרות הבאות עלינו לשלום שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך ותזכנו לראות פני משיחך ויתקיים בנו מקרא שכתוב ע"י נביאך כאמור והיה אור הלבנה כאור ההמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים ביום חבש ה' את שבר עמו ומחץ מכתו ירפא במהרה בימינו אמן סלה. עלינו. קדיש. כרם שלמה בשם הגאון בעל חת"ס ז"ל. ועי' קיצור שלחן ערוך בסופו. וטעם. שנקרא מחזור. משום שחוזר חלילה. דכל תחלת המחזור חוזר גלגל החמה אל מקום אשר נתלה שם בבריאת עולם דהמאורות נתלו בבריאת עולם ברביעי. מהרי"ל: . לבוש סי' רכ"ט ופ"מ שם ס"ק ה'. כתב מ"א דאם לא בירך עד אחר ג' שעות לא יברך שכבר עברה אז ממקומה ע"כ. ופ"מ שם כתב דעד חצות יברך בלא שם ומלכות ע"ש:*ועי' בשערי תשובה סי' רכ"ט בשם פמ"א דאף שמכסים עננים ואין רואים גוף השמש יש לברך אף בשם ומלכות כיון שעיקר הברכה שזכינו לראות שהיא בנקודה הראשונה שבשעה שנתלו המאורות ושמשא אכ"ע ניחא ואע"פ שעננים מכסים אנו יודעים שהיא בנקודה הראשונה ראוי לברך בבוקר וכן אירע בניסן תפ"ט והוריתי לברך עכ"פ בלא שם ומלכות וסמכתי על הראב"ד דכל הברכות דפרק הרואה בלא שם ומלכות. אבל לדינא נ"ל לברך אף בשם ומלכות עכ"ל (ועי' או"ח סי' תכ"ט סעי' א' ועי' רש"י ברכות דף נ"ט ע"ב) ונראה שהרוצה לסמוך ולברך בשם ומלכות ימתין עד חצות ואין לו לברך בלא שם ומלכות כלל בבוקר שיש לחוש דלהראב"ד יצא בזה ושוב ה"ל ברכה לבטלה משא"כ אם אינו מברך בבוקר כלל שפיר מברך אח"כ בשם ומלכות כמו שאר הברכות כו'. ומי שחושש להמ"א כשיגיע סמוך לג' שעות על היום ועדיין הוא מכוסה בעננים יש לו לברך בלא שם ומלכות וכמ"ש הפמ"א כו' והזריז לברך כשרואה הנץ החמה שפיר דמי לברך ביחיד מלאחר עד אחר התפלה לברכה בעשרה. ומוכח בר"ה דף ל"ב ע"ב דטעם דזריזין מקדימין דחי לטעם דברוב עם ע"ש. ובישועות יעקב שם ס"ק ב' כתב וז"ל דאם לא נראית החמה בתחלת היום ימתין עד חצות היום וכן עשה מעשה מר אבא הגאון החסיד בשנת תקמ"ה ואני הקטן אחריו בשנת תקע"ג פה לבוב ע"ש:
1