טעמי המנהגים רל״אTa'amei HaMinhagim 231
א׳טעם. מה שאין אנו נוהגין לברך על אילנות טובות ובריות טובות שככה לו בעולמו. וכן אין אנו מברכין על כושי וננס ופיל וקוף משנה הבריות. משום דאין מברכין אלא בפעם ראשון שהשינוי גדול עליו כדאיתא בש"ע סי' רכ"ה וכבר כתב המ"א בשם רדב"ז גבי שהחיינו אם לא בירך באכילה ראשונה שוב אין מברך וה"ה בכל הברכות דכמו דהתם הברכה הוא על השמחה וכבר עברה ה"ה בכולם וכיון שאנו רגילין תמיד בזה אין לנו שינו גדול. ח"א כלל ס"ג:*עוד כתב שם סעי' ז' על בליצין שהם בלא רעם כלל רק מחמת חום שמעתי שאין זה ברקים הנזכרים בגמרא ואין מברכין עליו. ועל הברקים שמברכין כל זמן שלא נתפזרו העבים די לו בברכה א' ואם נתפזרו בין ברק לברק ובין רעם לרעם מברך עוד הפעם. סי' רכ"ז:
1