טעמי המנהגים רל״גTa'amei HaMinhagim 233
א׳עוד טעם. דהנה תפלת שחרית צריך אדם להתפלל על זה שהחזיר לו הנשמה וגם עשה לו הש"י כמה טובות היינו השמש המאיר ועוד כמה דברים ותפלת ערבית גם כן מחויבים אנו להתפלל על מה שאנו נותנים להשם יתברך הנשמה בפקדון ומאמינים שהבורא ברוך הוא הנאמן בפקדונו בודאי יחזור לנו כרצונו אבל תפלת מנחה אין אנו מחויבים להתפלל רק שאנו מנדבים אותו ולכך נקרא לשון מנחה שהוא לשון נדבה. קדושת לוי פרשת חיי שרה:
1
ב׳קונטרס אחרון
בסדה"י כתב וז"ל יש מי שאינו אומר עלינו לשבח אחר תפלת מנחה מטעם לפי שאין ק"ש בתפלת מנחה אין מקום לומר עלינו לשבח כי במקום שיחדנו שם אלהינו אנו משבחים אותו שאינו עוד מבלעדיו לאמת היחוד ולקיימו אבל במקום שאין יחיד בפועל אין מקום לזה השבת. אבל אין טעם הזה מספיק כי לא יגרע מפני שלא יחדנו שם אלהינו ית"ש ביחוד ק"ש הכתוב בתורה שלא ניחד אותו בענין אחר ולמה נמנע עצמנו מלומר השבח הגדול שמצינו מתוקן וטוב ויפה והלואי שיאמר האדם אותו כל היום כולו. אדרבא תועלת היא לו וקבלת עול מלכותו ולבקש יראתו על פנינו לבלתי נחטא. הלכך טוב ויפה לאומרו ע"ש. וכן כתב בש"ע האריז"ל שהוא שבח גדול עד אין קץ וצריך לאומרו אחר כל ג' תפילות היום. ועי' כלבו שצריך לאומרו מעומד. ועי' ליקוטים סעי' קע"ט:
והרב הצדיק הקדוש מוהר"ר מ"מ מקאסוב זצוק"ל הנהיג אשר תיכף אחר תפלת שחרית אומרים עלינו וגם אחר תפלת מוסף. כי קריאת התורה הוא הפסקה בין שחרית למוסף:
הר"מ כשבא במנחה לבהכ"נ סמוך לחשיכה היה מתפלל י"ח ואח"כ אמר תהלה לדוד כדי להתפלל עם הקהל בצבור. ואם כבר עבר זמן המנחה אין לומר אשרי הואיל והיום כלה שלא אמר ג"פ אשרי אין לזה תשלומין. הגהות מנהגים בשם כתבי מהר"מ. ועי' מ"א סימן ק"ח סק"ה דמהזוהר משמע דמותר לאומרו שלא אדעת' דחובה:
כתב בספר מטה משה אות שע"ז בשם נ"י פרק כיצד הרגל דמי שלא התפלל בעוד שיש לו זמן להתפלל מפני שסבור שעדיין ישאר לו זמן אחר שיגמור אותו עסק שהוא מתעסק בו ובין כך ובין כך עברה לו השעה שאינו נקרא מזיד ופושע. אלא הרי הוא בכלל טעה ולא התפלל שמתפלל שתים א' לתשלומים:
ואם שכח להתפלל מעריב. למחרתו לאחר שהתפלל תפלת יוצר וש"ע ברכות מתחיל אשרי ואח"כ מתחיל ש"ע עבור מעריב. תשב"ץ סי' רכ"ג:
ובשו"ת ריב"ש סי' ק"מ כתב אם היו הצבור טרודים בדבר מצוה לקבורת המת ולא התפללו תפלת המנחה עד הלילה שהשלימו אותה אחר תפלת ערבית י"ל אשרי קודם תפלת המנחה:
מי שבא לביהכ"נ אחר שהתחילו הקהל להתפלל יתפלל הוא מנחה וק"ש וברכותיה עד שומר עמו ישראל לעד. וברוך ה' לעולם אמן ואמן ויראו עינינו יאמר אחר התפלה כדי שיתפלל עם הציבור תפלת מעריב ואחר עלינו יאמר ברוך ה' לעולם אמן ואמן. קיצור של"ה בשם המ"א.
בסדה"י כתב וז"ל יש מי שאינו אומר עלינו לשבח אחר תפלת מנחה מטעם לפי שאין ק"ש בתפלת מנחה אין מקום לומר עלינו לשבח כי במקום שיחדנו שם אלהינו אנו משבחים אותו שאינו עוד מבלעדיו לאמת היחוד ולקיימו אבל במקום שאין יחיד בפועל אין מקום לזה השבת. אבל אין טעם הזה מספיק כי לא יגרע מפני שלא יחדנו שם אלהינו ית"ש ביחוד ק"ש הכתוב בתורה שלא ניחד אותו בענין אחר ולמה נמנע עצמנו מלומר השבח הגדול שמצינו מתוקן וטוב ויפה והלואי שיאמר האדם אותו כל היום כולו. אדרבא תועלת היא לו וקבלת עול מלכותו ולבקש יראתו על פנינו לבלתי נחטא. הלכך טוב ויפה לאומרו ע"ש. וכן כתב בש"ע האריז"ל שהוא שבח גדול עד אין קץ וצריך לאומרו אחר כל ג' תפילות היום. ועי' כלבו שצריך לאומרו מעומד. ועי' ליקוטים סעי' קע"ט:
והרב הצדיק הקדוש מוהר"ר מ"מ מקאסוב זצוק"ל הנהיג אשר תיכף אחר תפלת שחרית אומרים עלינו וגם אחר תפלת מוסף. כי קריאת התורה הוא הפסקה בין שחרית למוסף:
הר"מ כשבא במנחה לבהכ"נ סמוך לחשיכה היה מתפלל י"ח ואח"כ אמר תהלה לדוד כדי להתפלל עם הקהל בצבור. ואם כבר עבר זמן המנחה אין לומר אשרי הואיל והיום כלה שלא אמר ג"פ אשרי אין לזה תשלומין. הגהות מנהגים בשם כתבי מהר"מ. ועי' מ"א סימן ק"ח סק"ה דמהזוהר משמע דמותר לאומרו שלא אדעת' דחובה:
כתב בספר מטה משה אות שע"ז בשם נ"י פרק כיצד הרגל דמי שלא התפלל בעוד שיש לו זמן להתפלל מפני שסבור שעדיין ישאר לו זמן אחר שיגמור אותו עסק שהוא מתעסק בו ובין כך ובין כך עברה לו השעה שאינו נקרא מזיד ופושע. אלא הרי הוא בכלל טעה ולא התפלל שמתפלל שתים א' לתשלומים:
ואם שכח להתפלל מעריב. למחרתו לאחר שהתפלל תפלת יוצר וש"ע ברכות מתחיל אשרי ואח"כ מתחיל ש"ע עבור מעריב. תשב"ץ סי' רכ"ג:
ובשו"ת ריב"ש סי' ק"מ כתב אם היו הצבור טרודים בדבר מצוה לקבורת המת ולא התפללו תפלת המנחה עד הלילה שהשלימו אותה אחר תפלת ערבית י"ל אשרי קודם תפלת המנחה:
מי שבא לביהכ"נ אחר שהתחילו הקהל להתפלל יתפלל הוא מנחה וק"ש וברכותיה עד שומר עמו ישראל לעד. וברוך ה' לעולם אמן ואמן ויראו עינינו יאמר אחר התפלה כדי שיתפלל עם הציבור תפלת מעריב ואחר עלינו יאמר ברוך ה' לעולם אמן ואמן. קיצור של"ה בשם המ"א.
2