טעמי המנהגים רמ״וTa'amei HaMinhagim 246
א׳עוד טעם. כי רמז חיתוך המוציא לשם חת"ך. הוא שם של פרנסה. ומשביע גימ' חת"ך. וביום הששי עש"ק כתב הש"ע שאין לאכול כדי להשביע. ע"כ אין לחתוך המוציא בסכין רק לפרוס אותה בידים. בשם הרב הצדיק הקדוש מוהר"ר פנחס מקאריץ זצוק"ל:
1
ב׳קונטרס אחרון
הוא שם של פרנסה. מצוה להשחיז הסכינים בע"ש. ובספר היראה אסמכי' אקרא והכינו את מלשון והי' לאתים ולמזמרת*ומטעם זה נוהגים בעש"ק לשבר את לחם המוציא בידים כדי להעלות על לבו ולזכור להשחיז את הסכינים לכבוד ש"ק. שמעתי: יוסף אומץ אות תקע"ז ובספר לבושי מכלול קו"א כתב בשם ספר א' דסכין חד סגולה לפרנסה דאינו עושה פרורין דקשה לעניות. והנה ס"ת של פותח" את" ידיך" הוא השם הממונה על הפרנסה וע"כ טוב לחתוך בסכין חד וחלק:
ובספר סגולות ישראל אות ר' כתב ששמע מפי אנשים נאמנים ששמעו מפיו הק' של הרב הצדיק המפורסים מהרי"א מזידיטשוב זצוק"ל שאמר שיקנה לו כל אחד בערב ר"ה סכין חדש וישחיזנו והוא מסוגל לפרנסה על כל השנה:
ובספר זכרון טוב כתב שהרב הצדיק הקדוש מהר"י מנעסכאיז זצוק"ל סיפר שהרב הצדיק הקדוש מלובלין זלה"ה הי' מחלק סכינים בר"ה להמקורבים לסגולה על פרנסה. וכמ"ש חותך חיים לכל חי וכמ"ש פותח את ידך וס"ת כנודע. וע"ל בהשמטה לסעי' תש"ו בד"ה בס':
יאמר על כל דבר שקונה זהו לכבוד שבת שע"י הדיבור יחול קדושת שבת על אותו דבר כי הדיבור באדם לא דבר ריק הוא. עי' מ"א סימן ר"נ ומחצית השקל שם. ובשם הרב הצדיק הקדוש מרימנאב זצוק"ל אכלוהו היום כי שבת היום וגו' הכניסו קדושת השבת אל תוך עצמיכם כמו המאכל הנכנס לתוך מעי האדם.*בספר באר משה (תולדות) כתב ששמע מאדומו"ר הרב הצדיק הקדוש מוהר"ר אלימלך זצוק"ל שבשבת קודש הוכרח ליסתום אזניו מגודל קדושת שבת המנקשות באזניו עד שלא הי' באפשרי לקבלו. ובפ' מסעי כתב בשם הרב הצדיק הקדוש הנ"ל שאמר שלא יוכל לסבול הרעשת ונהמת קול הכרוזים המגיע לאזניו מקול הכרוזים של מעלה:
ובספר שפתי קדושים פי' משאז"ל מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה לך והודיעם: מה שאמר לך והודיעם ע"פ מעשה שאירע להרב הגאון הקדוש מוהר"ר שמואל שמעלקא זצוק"ל שפעם א' בא אצלו. עני הגון ולא הי' לו מה ליתן לו ולקח טבעת טוב מארגז של הבגדים ונתן לו. אח"כ באתה אשתו הרבנית ורגזה עליו ואמרה לו הלא תדע שהטבעת היא שוה שלשה אדומים. אז אמר א"'כ אקרא להעני לאמר לו שלא ימכרנו בזול וזה שאמר הגמרא מתנה טובה כו' לך והודיעם וע"ל בהשמטה לסע' רט"ז בד"ה ובספר: וזהו אכלוהו את היום. עוד אמר. דעו כי עם קדושת שבת יורדת כל מיני השפעות שבעולם והאיש אשר ירצה לקבל השפע העליונה הוא מוכרח להביא הרצון אל הדיבור ולומר לכבוד ש"ק והשפע יורדת ממילא מלמעלה. וזה רמזו חכז"ל זכור ושמור בדבור א' נאמרו. היינו כי בדיבור תלי' מלתא:
וכן הוא בזוהר הקדוש אשר נשא לבן כו' בשעתא דהוו עבדין עבידתא הוו אמרין דא למקדשא. דא למשכנא. דא לפרוכת. וכן כל אומנין כו' בגין דתשרי קדושה על ידיהון ואתקדש ההוא עבידתא:
ובספר לב דוד להגאון הקדוש חיד"א זצוק"ל פי' בשם ס' קרן אור פני משה ושמרתם את השבת כי קודש הוא לכם. דבאכילת שבת וכיוצא משאר הנאות גופניות לא סגי לכוון שעושה לש"ש ע"ד שכ' בש"ע א"ח סי' רל"א אבל צריך שיכוין שעושה הכל לכבוד שבת. וז"ש ושמרתם את השבת כי קודש הוא לכם. היינו אפי' בדבר שהוא לכם להנאתכם צריך שתכונו בקודש:
כתב בספר עמק ברכה צריך לפנות קורי עכבוש מהבית בע"ש כי הוא סוד הקליפות שרצונם למנוע שלו"ם בי"ת. והם המה העכביש שצריך לפנותם מהבית שהוא סוד להעביר גילולים מן הארץ בפרט ביום שבת קודש:
הוא שם של פרנסה. מצוה להשחיז הסכינים בע"ש. ובספר היראה אסמכי' אקרא והכינו את מלשון והי' לאתים ולמזמרת*ומטעם זה נוהגים בעש"ק לשבר את לחם המוציא בידים כדי להעלות על לבו ולזכור להשחיז את הסכינים לכבוד ש"ק. שמעתי: יוסף אומץ אות תקע"ז ובספר לבושי מכלול קו"א כתב בשם ספר א' דסכין חד סגולה לפרנסה דאינו עושה פרורין דקשה לעניות. והנה ס"ת של פותח" את" ידיך" הוא השם הממונה על הפרנסה וע"כ טוב לחתוך בסכין חד וחלק:
ובספר סגולות ישראל אות ר' כתב ששמע מפי אנשים נאמנים ששמעו מפיו הק' של הרב הצדיק המפורסים מהרי"א מזידיטשוב זצוק"ל שאמר שיקנה לו כל אחד בערב ר"ה סכין חדש וישחיזנו והוא מסוגל לפרנסה על כל השנה:
ובספר זכרון טוב כתב שהרב הצדיק הקדוש מהר"י מנעסכאיז זצוק"ל סיפר שהרב הצדיק הקדוש מלובלין זלה"ה הי' מחלק סכינים בר"ה להמקורבים לסגולה על פרנסה. וכמ"ש חותך חיים לכל חי וכמ"ש פותח את ידך וס"ת כנודע. וע"ל בהשמטה לסעי' תש"ו בד"ה בס':
יאמר על כל דבר שקונה זהו לכבוד שבת שע"י הדיבור יחול קדושת שבת על אותו דבר כי הדיבור באדם לא דבר ריק הוא. עי' מ"א סימן ר"נ ומחצית השקל שם. ובשם הרב הצדיק הקדוש מרימנאב זצוק"ל אכלוהו היום כי שבת היום וגו' הכניסו קדושת השבת אל תוך עצמיכם כמו המאכל הנכנס לתוך מעי האדם.*בספר באר משה (תולדות) כתב ששמע מאדומו"ר הרב הצדיק הקדוש מוהר"ר אלימלך זצוק"ל שבשבת קודש הוכרח ליסתום אזניו מגודל קדושת שבת המנקשות באזניו עד שלא הי' באפשרי לקבלו. ובפ' מסעי כתב בשם הרב הצדיק הקדוש הנ"ל שאמר שלא יוכל לסבול הרעשת ונהמת קול הכרוזים המגיע לאזניו מקול הכרוזים של מעלה:
ובספר שפתי קדושים פי' משאז"ל מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה לך והודיעם: מה שאמר לך והודיעם ע"פ מעשה שאירע להרב הגאון הקדוש מוהר"ר שמואל שמעלקא זצוק"ל שפעם א' בא אצלו. עני הגון ולא הי' לו מה ליתן לו ולקח טבעת טוב מארגז של הבגדים ונתן לו. אח"כ באתה אשתו הרבנית ורגזה עליו ואמרה לו הלא תדע שהטבעת היא שוה שלשה אדומים. אז אמר א"'כ אקרא להעני לאמר לו שלא ימכרנו בזול וזה שאמר הגמרא מתנה טובה כו' לך והודיעם וע"ל בהשמטה לסע' רט"ז בד"ה ובספר: וזהו אכלוהו את היום. עוד אמר. דעו כי עם קדושת שבת יורדת כל מיני השפעות שבעולם והאיש אשר ירצה לקבל השפע העליונה הוא מוכרח להביא הרצון אל הדיבור ולומר לכבוד ש"ק והשפע יורדת ממילא מלמעלה. וזה רמזו חכז"ל זכור ושמור בדבור א' נאמרו. היינו כי בדיבור תלי' מלתא:
וכן הוא בזוהר הקדוש אשר נשא לבן כו' בשעתא דהוו עבדין עבידתא הוו אמרין דא למקדשא. דא למשכנא. דא לפרוכת. וכן כל אומנין כו' בגין דתשרי קדושה על ידיהון ואתקדש ההוא עבידתא:
ובספר לב דוד להגאון הקדוש חיד"א זצוק"ל פי' בשם ס' קרן אור פני משה ושמרתם את השבת כי קודש הוא לכם. דבאכילת שבת וכיוצא משאר הנאות גופניות לא סגי לכוון שעושה לש"ש ע"ד שכ' בש"ע א"ח סי' רל"א אבל צריך שיכוין שעושה הכל לכבוד שבת. וז"ש ושמרתם את השבת כי קודש הוא לכם. היינו אפי' בדבר שהוא לכם להנאתכם צריך שתכונו בקודש:
כתב בספר עמק ברכה צריך לפנות קורי עכבוש מהבית בע"ש כי הוא סוד הקליפות שרצונם למנוע שלו"ם בי"ת. והם המה העכביש שצריך לפנותם מהבית שהוא סוד להעביר גילולים מן הארץ בפרט ביום שבת קודש:
2