טעמי המנהגים רמ״זTa'amei HaMinhagim 247
א׳עוד טעם. שנוהגין שלא לחתוך פרוסת המוציא בסכין ביום עש"ק בבוקר. לפי שנוהגין לאכול בעש"ק מהחלות אשר נאפים לכבוד שבת קודש ע"כ נוהגין לפרוס בעש"ק פרוסת המוציא בידים כדי לחלק בין החלות אשר אוכלים אותם בעש"ק לבין החלות שאוכלים אותם בשבת קודש*וכן רבים נוהגים לאכול פרוסת לחם עם דגים בליל ש"ק. לפי שנוהגים לאפות בעש"ק אחר החלות לחם על כל ימי השבוע ע"כ אוכלים בליל ש"ק ג"כ מן הלחם הזה. ואוכלים את הלחם עם דגים כי אכילת דגים הוא קודם כל המאכלים. ועוד כי דגים בגימטרי' דגן. שמעתי: שחותכים אותם בסכין*ועי' מהרי"ל שהי' נוהג בכל ע"ש ויו"ט לעשות עוגה סלת לבצוע עליה ומאחר דהיתה דקה לא הי' צריך חיתוך מקודם אך הניח ח' אצבע תיו למעל' על גבה והשני אגודלים למט' ובירך המוציא ובסיום הברכה כפפה מלמט' נגד מעלה עד תשבר ואכל חצי זית ונתן כן לכולם ע"ש: שמעתי מאדמו"ר הרב הצדיק הקדוש מאלעסק זצוק"ל:
1
ב׳קונטרס אחרון
כי דגים בגימ' דגן. ובספר לבושי מכלול קו"א כתב בשם הרב הצדיק הקדוש משיניווע זצוק"ל. טעם. הנוהגין לאכול לחם דגן עם הדגים. משום שהי' המנהג ליתן שומן בלחם שבת כמ"ש הפמ"ג מ"ז סי' רמ"ב ע"ש.
וראיתי בספר א' שהוא משום בריאות. משום שדרך הדגן לחמם ודרך הדגים לקרר. ובפ' שירה לא נזכר בדגן השי"ת ובדגים נזכר פעמים:
כי דגים בגימ' דגן. ובספר לבושי מכלול קו"א כתב בשם הרב הצדיק הקדוש משיניווע זצוק"ל. טעם. הנוהגין לאכול לחם דגן עם הדגים. משום שהי' המנהג ליתן שומן בלחם שבת כמ"ש הפמ"ג מ"ז סי' רמ"ב ע"ש.
וראיתי בספר א' שהוא משום בריאות. משום שדרך הדגן לחמם ודרך הדגים לקרר. ובפ' שירה לא נזכר בדגן השי"ת ובדגים נזכר פעמים:
2