טעמי המנהגים כ״הTa'amei HaMinhagim 25
א׳טעם שמברכין. על מצות עירוב. על מצות תפילין. ולא מצינו שום ברכה שיאמר בה על מצות. מפני שאינו יכול לערב תחומין אלא לדבר מצוה תקנו לומר כן בשאר עירובין. ותפילין של ראש מפני שכבר בירך על של יד להניח תפילין הוצרך לשנות בתפילין של ראש ולומר על מצות לפי שקרוב היה ליפטר בברכה ראשונה. אבודרהם. ע"ל סעיף תתק"ט:
1
ב׳קונטרס אחרון
על מצות תפילין. כתב בספר אור צדיקים מהרב הקדוש מוהר"ר מאיר פאפירש זצוק"ל וז"ל כבר ידוע אזהרת חז"ל שלא יסיח דעתו מן התפילין ק"ו מציץ ע"כ בהתפלל זמירות וברכות ימשמש בתפילין כל שעה שלא יסיח דעתו מהם ח"ו. והי' מעשה בתלמיד ותיק א' של האריז"ל שנפטר והלך לעולמו. לאחר כמה ימים ראה אותו האריז"ל בחלום ושאל לו על מעמדו בעוה"ב. אמר ליה טוב מאוד רק בשביל דבר א' דקדקו עמי קצת. כשהייתי מגיע לתפילת למען לא ניגע לריק ולא נלד לבהלה של ובא לציון הייתי מכוון שם ביותר כי הוא תפלה עצומה ומחמת הכוונה הגדול' הסחתי דעתי אז מן התפילין. ובזה ראה עונש המסיח דעתו מן התפילין מחמת מחשבות זרות ח"ו. זולת בתפלת י"ח אז אין צריך למשמש בהם. ויתפלל בכוונה ואין לחשוש אם יסיח דעתו מן התפילין בשביל הכוונה כדאיתא בסודי האריז"ל ע"ש:
ובס' הקנה כתב וז"ל א"ל ר' מאי האי דכתיב חונה מלאך ה' סביב ליריאיו ויחלצם א"ל בני זה המניח תפילין והקובע מזוזה והמתעטף בטלית. א"ל ר' אני ראיתי רשעים רבים וצדיקים גמורים ועוסקים בתורה ביום ובלילה ומזוזה ותפילין מקיימין ואפ"ה לא נשאר להם שריד ופליט היש גדול כר' יוחנן ואמר דין גרמא דעשיראי ביר*בספר קהלת משה פי' דין גרמא דעשיראי ביר. כי לכל אבל היו עושין סעודת הבראה והיו נותנין לו בשר ויין כי לא נברא יין אלא לנחם אבלים וסעודה נקרא בלשון תרגום ביר. ולקח ר"י עצם מן הסעודה לנחם אבלים: וא"כ זו היא השמירה ששמר אותו המלאך ה' א"ל בני מי סברת שהשמירה הוא שלא ימות ושלא יחלה אדרבא מיתה ויסורין זכות הוא לו אלא שכרו בעוה"ב והמלאך רואה שמקיים ג' מצוות. ציצית. תפילין. ומזוזה. שומרו מלחטוא.
ובספר שער התפלה כתב על מה שאחז"ל (מנחות מ"ג) כל שיש לו תפילין בראשו וכו' וציצית בבגדו ומזוזה בפתחו כו' בחוזק שלא יחטא. והא אנחנו רואין ב"א ששלש אלה יעשה להם ואינם בטוחים מן החטא. אמנם במי שהם על ראשו לבד ואינם משימם בראשו לשום מחשבתו בהן. הרי הוא כמו שמניחין על הכותל והשלחן וכדומה. רק מי שיש לו תפילין בראשו היינו שיחשוב בראשו את הכתוב בד' פרשיות אלו שיש בהם יחודו ואחדותו ית"ש בעולם ושנזכור נסים ונפלאות שעשה עמנו בהוציאנו ממצרים ובזה יקבל עליו עול מלכות ית' זה הוא בחוזק שלא יחטא כי מורא ופחד ואימת ה' אלהיו עליו ואהבתו ית' קשורה בו וצמודה:
על מצות תפילין. כתב בספר אור צדיקים מהרב הקדוש מוהר"ר מאיר פאפירש זצוק"ל וז"ל כבר ידוע אזהרת חז"ל שלא יסיח דעתו מן התפילין ק"ו מציץ ע"כ בהתפלל זמירות וברכות ימשמש בתפילין כל שעה שלא יסיח דעתו מהם ח"ו. והי' מעשה בתלמיד ותיק א' של האריז"ל שנפטר והלך לעולמו. לאחר כמה ימים ראה אותו האריז"ל בחלום ושאל לו על מעמדו בעוה"ב. אמר ליה טוב מאוד רק בשביל דבר א' דקדקו עמי קצת. כשהייתי מגיע לתפילת למען לא ניגע לריק ולא נלד לבהלה של ובא לציון הייתי מכוון שם ביותר כי הוא תפלה עצומה ומחמת הכוונה הגדול' הסחתי דעתי אז מן התפילין. ובזה ראה עונש המסיח דעתו מן התפילין מחמת מחשבות זרות ח"ו. זולת בתפלת י"ח אז אין צריך למשמש בהם. ויתפלל בכוונה ואין לחשוש אם יסיח דעתו מן התפילין בשביל הכוונה כדאיתא בסודי האריז"ל ע"ש:
ובס' הקנה כתב וז"ל א"ל ר' מאי האי דכתיב חונה מלאך ה' סביב ליריאיו ויחלצם א"ל בני זה המניח תפילין והקובע מזוזה והמתעטף בטלית. א"ל ר' אני ראיתי רשעים רבים וצדיקים גמורים ועוסקים בתורה ביום ובלילה ומזוזה ותפילין מקיימין ואפ"ה לא נשאר להם שריד ופליט היש גדול כר' יוחנן ואמר דין גרמא דעשיראי ביר*בספר קהלת משה פי' דין גרמא דעשיראי ביר. כי לכל אבל היו עושין סעודת הבראה והיו נותנין לו בשר ויין כי לא נברא יין אלא לנחם אבלים וסעודה נקרא בלשון תרגום ביר. ולקח ר"י עצם מן הסעודה לנחם אבלים: וא"כ זו היא השמירה ששמר אותו המלאך ה' א"ל בני מי סברת שהשמירה הוא שלא ימות ושלא יחלה אדרבא מיתה ויסורין זכות הוא לו אלא שכרו בעוה"ב והמלאך רואה שמקיים ג' מצוות. ציצית. תפילין. ומזוזה. שומרו מלחטוא.
ובספר שער התפלה כתב על מה שאחז"ל (מנחות מ"ג) כל שיש לו תפילין בראשו וכו' וציצית בבגדו ומזוזה בפתחו כו' בחוזק שלא יחטא. והא אנחנו רואין ב"א ששלש אלה יעשה להם ואינם בטוחים מן החטא. אמנם במי שהם על ראשו לבד ואינם משימם בראשו לשום מחשבתו בהן. הרי הוא כמו שמניחין על הכותל והשלחן וכדומה. רק מי שיש לו תפילין בראשו היינו שיחשוב בראשו את הכתוב בד' פרשיות אלו שיש בהם יחודו ואחדותו ית"ש בעולם ושנזכור נסים ונפלאות שעשה עמנו בהוציאנו ממצרים ובזה יקבל עליו עול מלכות ית' זה הוא בחוזק שלא יחטא כי מורא ופחד ואימת ה' אלהיו עליו ואהבתו ית' קשורה בו וצמודה:
2