טעמי המנהגים רנ״דTa'amei HaMinhagim 254
א׳טעם. שצריך לשרוף הצפרנים משום דקודם חטא אדם הראשון הי' מלבושו ציפורן. וכשחטא נתפשט ממנו ולא נשאר ממנו רק הצפרנים ומאחר שהאשה גרמה שנתפשט המלבוש לכך מה שנשאר מהם יש לחוש להענש בו האשה. באר היטב סי' ר"ס ס"ק ב':
1
ב׳קונטרס אחרון
לשרוף הצפרנים. עי' פרישה סי' רמ"א דאין חילוק בכל זה בין צפרני ידיו לשל רגליו מדלא אשכחן שום חילוק בינייהו גם אין טעם לסברא לחלק בינייהו. ועי' אשל אברהם סי' תקנ"א דכתב אני נוהג לרחוץ רגלים בצונן אחר נטילת צפרני רגלים מחשש שמא מעין רחיצת ידים אחר נטילת צפרני ידים שייך ג"כ אחר נטילת צפרני רגלים ע"ש.
לשרוף הצפרנים. עי' פרישה סי' רמ"א דאין חילוק בכל זה בין צפרני ידיו לשל רגליו מדלא אשכחן שום חילוק בינייהו גם אין טעם לסברא לחלק בינייהו. ועי' אשל אברהם סי' תקנ"א דכתב אני נוהג לרחוץ רגלים בצונן אחר נטילת צפרני רגלים מחשש שמא מעין רחיצת ידים אחר נטילת צפרני ידים שייך ג"כ אחר נטילת צפרני רגלים ע"ש.
2