טעמי המנהגים רס״גTa'amei HaMinhagim 263
א׳טעם. שיש נוהגין לחלק עשבים בבהכ"נ בע"ש להריח בהם ולברך עליהם. משום קבלת נשמה יתירה שנהנית מן הריח.*בספר דברי שאול ח"א ביצה ט"ז כתב וז"ל הענין של הנשמ' יתירה שניתן לאדם בשבת דהיינו שיש לו נפש רחבה לשמח ולהתענג ונפשו מתגדלת ומתרחבת עליו ויש אנשים שבשבת יוכלו לאכול לרוב ובכל השבוע הם מסתפקים במיעוט ואבותינו ספרו לנו מהחסיד הקדוש מו"ה אברהם הכהן מאמשטרדם אשר כל השבוע הי' מתענה משבת לשבת ארבעים שנה וביום השבת הי' אוכל בלי שיעור וערך לכבוד השבת:
ובספר מאור ושמש (ס' שמות בהפטרה לשבת ור"ח) כתב וז"ל הנה ידוע שבכל ש"ק יבוא לו לאדם נשמה יתיר' ושמעתי מאדומו"ר רשכבה"ג הרב מוהר"ר יצחק מלובלין זצוק"ל ששמע מרבו הקדוש מוה' בעריש זצוק"ל שבר"ח בא בחינת נפש ולא רוח ונשמ' רק בשבת קודש שבא לו לאדם נר"נ כל חד לפום מעלתו ובהיות האדם מושך עליו קדושת שבת מושך עליו נרו"נ יתירה ובהמשכת קדושת ר"ח נמשך רק בחי' נפש. ובשבת ור"ח באם ימשוך האדם עליו מקודם קדושת שבת ומזכה לנרו"נ אזי לא ירגיש אח"כ כלל בחי' ר"ח מפני שכבר הגיע לקדוש' גדול' מזו ע"י בחי' שבת וממילא יהי' בטל בחי' נפש ר"ח. לזאת ימשיך עליו מקודם קדושת ר"ח ויגיע לבחי' נפש ר"ח. ואח"כ ימשוך קדושת שבת. וזהו אמרו והי' מדי חדש בחדשו ואח"כ מדי שבת בשבתו. פי' והי' הוא לשון שמחה היינו המשכת קדושה ימשוך מקודם קדושת ר"ח כדי שירגיש בחי' נפש ר"ח ואח"כ ימשוך קדושת שבת: מטה אפרים סי' תרכ"ה סעי' ל"ו. וע"ל סעי' ת"ט:
ובספר מאור ושמש (ס' שמות בהפטרה לשבת ור"ח) כתב וז"ל הנה ידוע שבכל ש"ק יבוא לו לאדם נשמה יתיר' ושמעתי מאדומו"ר רשכבה"ג הרב מוהר"ר יצחק מלובלין זצוק"ל ששמע מרבו הקדוש מוה' בעריש זצוק"ל שבר"ח בא בחינת נפש ולא רוח ונשמ' רק בשבת קודש שבא לו לאדם נר"נ כל חד לפום מעלתו ובהיות האדם מושך עליו קדושת שבת מושך עליו נרו"נ יתירה ובהמשכת קדושת ר"ח נמשך רק בחי' נפש. ובשבת ור"ח באם ימשוך האדם עליו מקודם קדושת שבת ומזכה לנרו"נ אזי לא ירגיש אח"כ כלל בחי' ר"ח מפני שכבר הגיע לקדוש' גדול' מזו ע"י בחי' שבת וממילא יהי' בטל בחי' נפש ר"ח. לזאת ימשיך עליו מקודם קדושת ר"ח ויגיע לבחי' נפש ר"ח. ואח"כ ימשוך קדושת שבת. וזהו אמרו והי' מדי חדש בחדשו ואח"כ מדי שבת בשבתו. פי' והי' הוא לשון שמחה היינו המשכת קדושה ימשוך מקודם קדושת ר"ח כדי שירגיש בחי' נפש ר"ח ואח"כ ימשוך קדושת שבת: מטה אפרים סי' תרכ"ה סעי' ל"ו. וע"ל סעי' ת"ט:
1
ב׳קונטרס אחרון
קדושת שבת. ובספר אספקלריא המאירה (יתרו) כתב וז"ל ידוע מדברי קבלה שנשמה יתירה הבא' לאדם בשבת אינה שוה בכל נפש דאית דבא לו נפש יתירה ואיכא דאייתו להו רוח יתירה ואיכא דאתי להו נשמה יתירה. והנה הנפש יתירה בא לו לאדם בערב שבת אחר חצות והיינו אחר שהכין עצמו לשבת ברחיצה וטבילה ושאר הכנות והרוח יתירה היא בא בתפלת ערב בשבת קודם ויכלו והיינו כשאומרים פורס סכת שלם וכו' ונשמה יתירה היא בא בשבת בתפלת שחרית כשאומרים נשמת כל חי כדאיתא בפרשת ויקהל ופקודי:
קדושת שבת. ובספר אספקלריא המאירה (יתרו) כתב וז"ל ידוע מדברי קבלה שנשמה יתירה הבא' לאדם בשבת אינה שוה בכל נפש דאית דבא לו נפש יתירה ואיכא דאייתו להו רוח יתירה ואיכא דאתי להו נשמה יתירה. והנה הנפש יתירה בא לו לאדם בערב שבת אחר חצות והיינו אחר שהכין עצמו לשבת ברחיצה וטבילה ושאר הכנות והרוח יתירה היא בא בתפלת ערב בשבת קודם ויכלו והיינו כשאומרים פורס סכת שלם וכו' ונשמה יתירה היא בא בשבת בתפלת שחרית כשאומרים נשמת כל חי כדאיתא בפרשת ויקהל ופקודי:
2