טעמי המנהגים כ״זTa'amei HaMinhagim 27
א׳טעם. שהתלמיד לא יחלוץ תפילין לפני רבו מפני שנראה כמי שאין אימת רבו עליו שמיקל בכבודו ומגלה ראשו בפניו. לבוש סימן ל"ח סעיף י' ועיין ב"י שם. וחולצן בשמאל שמראה שקשה עליו חליצתן. מ"א סימן כ"ח ס"ק ג'. וע"ל סעיף צ"ג:*כתב בספר קיצור של"ה צריך להפוך פניו מן הארון הקודש בשעה שחולצן שלא יראה כחולץ לפני רבו. וכן נוהגין שלא יחלוץ בפני ס"ת אלא הופכין פניו מס"ת לצד אחר:
1
ב׳קונטרס אחרון
וחולצין בשמאל. בספר אשל אברהם סי' כ"ה כתב אחד חלץ תפילין בר"ח ונזכר שלא אמר יעלה ויבא צויתי שיניחם בברכה כי המניחים תפילין במנחה מניחים בברכה וכן הוא בפוסקים לברך ע"י היסח הדעת.
עוד כתב שם אחד הניח תפילין בברכה ונודע לו שנפסקו כמה תפירות וחלצן והניח אחרים אמרתי לו שיברך שנית וכדקיימא לן גבי ציצית דגם לדידן שאין מברכים כשנפל טליתו מרוב גופו על כל זה בלובש טלית אחר' מ"מ מברך שנית. וקיימא לן כשמתעטף בטלית שני בעוד הראשון עליו מברך שנית. ול"ד לברכת הפירות בסי' ר"ו בעוד מין ראשון לפניו וכ"ש בזה שהתפילין הראשונים אין עליו כלל ולא עלה בלבו שיהי' לו תפילין אחרים עכשיו. וכן נמי כשניתר הקשר כתבו הפוסקים ז"ל לברך שנית. והאחרונים ז"ל שכתבו שלא לברך הוא רק בכגון קשר שאינו מחוסר ממשה גדול ודעתו שיעשנו תיכף אבל כשמניח תפילין אחרים אף בניתר הקשר כ"ע מודים שצריך לברך שנית ע"ש. ועי' ט"ז שם ס"ק י"ג.
ועי' פ"מ סי' ל"ד סק"ב דכתב וז"ל אחר שסילק דרש"י יניח תפילין דר"ת ויקרא בהם ב' פרשיות שמע והיה אם שמוע אבל פרשת ציצית א"צ כי חששא דשמא מעיד עדות שקר בקורא קריאת שמע בלא תפילין*כי שמא הלכה כר"ת וא"כ הוי כמו שקרא בתחלה ק"ש בלא תפילין. עי' לבוש סי' ל"ד סעי' ב'. והנה מדברי הלבוש נראה דמה שאמרו ז"ל (ברכות דף י"ד.) כל הקורא ק"ש בלא תפילין כאלו מעיד עדות שקר הוא דוקא בקרא ק"ש ולא הניח תפילין כלל אבל קרא אדעתא שיניח תפילין אח"כ לא הוי עדות שקר. ועיין ט"ה ח"א סעי' מ"ג בהשמטה: תיקן בב' פרשיות*ובס' ארחות חיים בסופו כ' בשם תשו' מהר"ם שי"ק א"ח סי' כ"ג שהאריך בזה והעלה לומר כל הג' פרשיות וכן נוהגין: וחדשים מקרוב חולצין תפילין דרש"י ומניחין דר"ת לאחר קדושה של י"ח. ובאמת מלבד שעושין שלא כדין המבואר בסי' כ"ה סעי' י"ג גם צריך לכוין בתפלת י"ח לש"ץ לא לעסוק בדבר אחר ולא רציתי לשאול כלל אותם ולא רוצה אני בתירוצם:
ובס' כתב יושר כתב וז"ל על כל פנים לחזרת התפלה צריך להניח תפילין דר"ת כי העובדא לשמונה עשרה הם התפילין דר"ת גם בש"ע הוא היחוד העליון ואי אפשר ליחוד בלא בחינת חי'. והם התפילין דר"ת שהם בחינת חכמה וחי' כמו שכתוב והחכמה תחי':
ובסדה"י כתב ראיתי מדקדקין כשמגיעים ליהי רצון מלפניך שנשמור חקיך מתחילין להסיר הרצועה מעל היד וממתינים עד שיאמר ש"צ תתקבל ומסירים תפלה של ראש. אבל לי נראה שאין ראוי למדקדק להסיר התפילין והטלית כ"א אחר עלינו לשבח שהוא שבח גדול וחשוב וראוי לאומרו בטלית ותפילין מ"ש.*ועי' ברכי יוסף. שכ' במקומינו דקצת בעלי תורה מניחין שתי זוגות דלא מחזי כיהורא ואם חלש לבו מותר לטעום קודם תפילין דר"ת. וקבלה מקדושים שהאיש הנזהר כל ימיו להניח תפילין דר"ת ולא יחסר כל ימיו בשום אונס אזי מוכרח שיארע לו פ"א טעות שיברך על תפילין דר"ת הברכות ויתפלל בהם: ומנהג החכמים לנשק התפילין בשעת הנחתן ובשעת חליצתן. אבודרהם בשם גאון בפרק ע"פ.
וחולצין בשמאל. בספר אשל אברהם סי' כ"ה כתב אחד חלץ תפילין בר"ח ונזכר שלא אמר יעלה ויבא צויתי שיניחם בברכה כי המניחים תפילין במנחה מניחים בברכה וכן הוא בפוסקים לברך ע"י היסח הדעת.
עוד כתב שם אחד הניח תפילין בברכה ונודע לו שנפסקו כמה תפירות וחלצן והניח אחרים אמרתי לו שיברך שנית וכדקיימא לן גבי ציצית דגם לדידן שאין מברכים כשנפל טליתו מרוב גופו על כל זה בלובש טלית אחר' מ"מ מברך שנית. וקיימא לן כשמתעטף בטלית שני בעוד הראשון עליו מברך שנית. ול"ד לברכת הפירות בסי' ר"ו בעוד מין ראשון לפניו וכ"ש בזה שהתפילין הראשונים אין עליו כלל ולא עלה בלבו שיהי' לו תפילין אחרים עכשיו. וכן נמי כשניתר הקשר כתבו הפוסקים ז"ל לברך שנית. והאחרונים ז"ל שכתבו שלא לברך הוא רק בכגון קשר שאינו מחוסר ממשה גדול ודעתו שיעשנו תיכף אבל כשמניח תפילין אחרים אף בניתר הקשר כ"ע מודים שצריך לברך שנית ע"ש. ועי' ט"ז שם ס"ק י"ג.
ועי' פ"מ סי' ל"ד סק"ב דכתב וז"ל אחר שסילק דרש"י יניח תפילין דר"ת ויקרא בהם ב' פרשיות שמע והיה אם שמוע אבל פרשת ציצית א"צ כי חששא דשמא מעיד עדות שקר בקורא קריאת שמע בלא תפילין*כי שמא הלכה כר"ת וא"כ הוי כמו שקרא בתחלה ק"ש בלא תפילין. עי' לבוש סי' ל"ד סעי' ב'. והנה מדברי הלבוש נראה דמה שאמרו ז"ל (ברכות דף י"ד.) כל הקורא ק"ש בלא תפילין כאלו מעיד עדות שקר הוא דוקא בקרא ק"ש ולא הניח תפילין כלל אבל קרא אדעתא שיניח תפילין אח"כ לא הוי עדות שקר. ועיין ט"ה ח"א סעי' מ"ג בהשמטה: תיקן בב' פרשיות*ובס' ארחות חיים בסופו כ' בשם תשו' מהר"ם שי"ק א"ח סי' כ"ג שהאריך בזה והעלה לומר כל הג' פרשיות וכן נוהגין: וחדשים מקרוב חולצין תפילין דרש"י ומניחין דר"ת לאחר קדושה של י"ח. ובאמת מלבד שעושין שלא כדין המבואר בסי' כ"ה סעי' י"ג גם צריך לכוין בתפלת י"ח לש"ץ לא לעסוק בדבר אחר ולא רציתי לשאול כלל אותם ולא רוצה אני בתירוצם:
ובס' כתב יושר כתב וז"ל על כל פנים לחזרת התפלה צריך להניח תפילין דר"ת כי העובדא לשמונה עשרה הם התפילין דר"ת גם בש"ע הוא היחוד העליון ואי אפשר ליחוד בלא בחינת חי'. והם התפילין דר"ת שהם בחינת חכמה וחי' כמו שכתוב והחכמה תחי':
ובסדה"י כתב ראיתי מדקדקין כשמגיעים ליהי רצון מלפניך שנשמור חקיך מתחילין להסיר הרצועה מעל היד וממתינים עד שיאמר ש"צ תתקבל ומסירים תפלה של ראש. אבל לי נראה שאין ראוי למדקדק להסיר התפילין והטלית כ"א אחר עלינו לשבח שהוא שבח גדול וחשוב וראוי לאומרו בטלית ותפילין מ"ש.*ועי' ברכי יוסף. שכ' במקומינו דקצת בעלי תורה מניחין שתי זוגות דלא מחזי כיהורא ואם חלש לבו מותר לטעום קודם תפילין דר"ת. וקבלה מקדושים שהאיש הנזהר כל ימיו להניח תפילין דר"ת ולא יחסר כל ימיו בשום אונס אזי מוכרח שיארע לו פ"א טעות שיברך על תפילין דר"ת הברכות ויתפלל בהם: ומנהג החכמים לנשק התפילין בשעת הנחתן ובשעת חליצתן. אבודרהם בשם גאון בפרק ע"פ.
2