טעמי המנהגים ער״אTa'amei HaMinhagim 271
א׳טעם. שתקנו לומר אחר התפלה עוד הפעם ויכלו. לפי כשחל יו"ט בשבת אין אומרים אותו בתפלה שמתפללין אתה בחרתנו ואז צריכין לאומרו מפני שלא אמרוהו בתפלה ואגב זה תקנו לאומרו בכל השבתות. תוס' פסחים דף ק"ו ע"א ד"ה זכרהו:
1
ב׳קונטרס אחרון
תקנו לאומרו בכל השבתות. בספר בני יששכר מאמר ד' אות ד' פ' בשם הרב הקדוש בעל אוה"ח על מה שארז"ל כל האומר ויכל"ו וכו' כאילו נעשה שותף להקב"ה במ"ב. עפ"י מ"ש הכתוב כי ששת ימים עשה י"י וגו' ולא כתיב בשש"ת. כי השי"ת לא ברא רק ששת ימים ושוב ברא את יום השב"ת. ושוב ע"י שומרי מצותיו קדושת יום השב"ת נברא שוב ששת ימים וכן עד סוף כל הדורות. ואלו יצויר ח"ו שלא הי' שומר שבת בעולם, הי' מתבטל העולם. וז"ש הכתוב כי ששת ימים עשה י"י ולא כתיב בששת. להורות אשר השי"ת לא ברא רק ששת ימים ושומרי מצותיו יום השב"ת בקדושת היום נברא עוד ששת ימים וכן כל ימות עולם. נמצא השומר שב"ת ואומר ויכלו כאילו נעשה שותף וכו' שבאמת הוא כעין שותף שהשי"ת ברא ששת ימים וזה ע"י שמירתו ואמירתו בכח בורא ג"כ ששת ימים:
ובספר ייטב לב (בראשית) כתב שמעתי מפי אאזמ"ו זצלה"ה לפרש שומריו וזוכריו המה מעידים כי לששה כל ברואים ועומדים. לא אמר בש"ש כ"א לששה. כי הבריאה מתחילה היתה רק לששה ימים ורק ע"י שבת היה בריאה מחדש לתת נפש לעולם להתקיים עוד כל ימי עולם:
ובספר נחלי דבש (ויקהל) כתב בשם ס' ברכת שמואל בשם הגאון מו"ה שכנא ז"ל ביאור המכילתא לא תעשה מלאכה מנין שאף אמירה לעכו"ם אסור ת"ל את שבתותי תשמרו. דהוא ית' שמר השבת במניעת מלאכה. ומה הי' מלאכתו בששת ימי המעשה היינו רק האמירה. דבדבר ה' שמים נעשו. לזה מוכח שפיר מאך את שבתותי תשמרו דהיינו השבת שלי ששמרתי. כן תשמרו גם אתם. ומוכח דגם אמירה אסור:
תקנו לאומרו בכל השבתות. בספר בני יששכר מאמר ד' אות ד' פ' בשם הרב הקדוש בעל אוה"ח על מה שארז"ל כל האומר ויכל"ו וכו' כאילו נעשה שותף להקב"ה במ"ב. עפ"י מ"ש הכתוב כי ששת ימים עשה י"י וגו' ולא כתיב בשש"ת. כי השי"ת לא ברא רק ששת ימים ושוב ברא את יום השב"ת. ושוב ע"י שומרי מצותיו קדושת יום השב"ת נברא שוב ששת ימים וכן עד סוף כל הדורות. ואלו יצויר ח"ו שלא הי' שומר שבת בעולם, הי' מתבטל העולם. וז"ש הכתוב כי ששת ימים עשה י"י ולא כתיב בששת. להורות אשר השי"ת לא ברא רק ששת ימים ושומרי מצותיו יום השב"ת בקדושת היום נברא עוד ששת ימים וכן כל ימות עולם. נמצא השומר שב"ת ואומר ויכלו כאילו נעשה שותף וכו' שבאמת הוא כעין שותף שהשי"ת ברא ששת ימים וזה ע"י שמירתו ואמירתו בכח בורא ג"כ ששת ימים:
ובספר ייטב לב (בראשית) כתב שמעתי מפי אאזמ"ו זצלה"ה לפרש שומריו וזוכריו המה מעידים כי לששה כל ברואים ועומדים. לא אמר בש"ש כ"א לששה. כי הבריאה מתחילה היתה רק לששה ימים ורק ע"י שבת היה בריאה מחדש לתת נפש לעולם להתקיים עוד כל ימי עולם:
ובספר נחלי דבש (ויקהל) כתב בשם ס' ברכת שמואל בשם הגאון מו"ה שכנא ז"ל ביאור המכילתא לא תעשה מלאכה מנין שאף אמירה לעכו"ם אסור ת"ל את שבתותי תשמרו. דהוא ית' שמר השבת במניעת מלאכה. ומה הי' מלאכתו בששת ימי המעשה היינו רק האמירה. דבדבר ה' שמים נעשו. לזה מוכח שפיר מאך את שבתותי תשמרו דהיינו השבת שלי ששמרתי. כן תשמרו גם אתם. ומוכח דגם אמירה אסור:
2