טעמי המנהגים ער״גTa'amei HaMinhagim 273
א׳טעם. שאומרים ברכת מעין ז'. משום סכנת מזיקין שבתי כנסיות שלהם היו בשדות ותקנו אותה בשביל בני אדם שמאחרין לבא לבהכ"נ שיסיימו תפלתם בעוד שהש"ץ מאריך. טור שם. וביו"ט שחל בשבת אומרים אותה ג"כ אבל אין צריך הש"צ להזכיר בה אותה י"ט שלא תקנו אלא בשבת וכיון שאין הטעם אלא משום סכנה מאי דתיקון תיקנן ואין להוסיף עליה. שבת דף כ"ד ע"ב ועי' לבוש שם סעיף ט'. וטעם. שלא תקנו לאומרה בשאר לילי החול ולילי יום טוב שג"כ יש לחוש משום סכנת מזיקין. משום דבשאר לילי החול היו עסוקין כל איש במלאכתו וכשגמר מלאכתו מתפלל ערבית בביתו ולא היו באים לבהכ"נ ולפיכך אין שם חשש. אבל בלילי שבתות היו באין לבית הכנסת וחששו חכמים משום סכנת מזיקין. אבודרהם:
1
ב׳קונטרס אחרון
משום סכנת מזיקין. והא דאמר לעיל דאין חותמין שומר עמו ישראל לעד. שבשבת אין צריכין שמירה שהשבת שומר'. היינו לומר בעיר מפני חלאים או שאר פגע רע. לאפוקי שמירה מפני מזיקין א"צ כ"א בשדה. דרישה סי' רס"ז. ובפרישה כתב דאין השבת שומר' אלא כשמשמרים אותו כראוי. וידוע שאין משמרים אותו כראוי דאלמלא שמרו ישראל שני שבתות כראוי מיד נגאלין:
מגן אבות אין היחיד אומר אותה ואם רוצה לאומרה בלא פתיתה שיתחיל מגן אבות ויסיים בלא חתימת הברכות רשות בידו. עמק ברכה:
משום סכנת מזיקין. והא דאמר לעיל דאין חותמין שומר עמו ישראל לעד. שבשבת אין צריכין שמירה שהשבת שומר'. היינו לומר בעיר מפני חלאים או שאר פגע רע. לאפוקי שמירה מפני מזיקין א"צ כ"א בשדה. דרישה סי' רס"ז. ובפרישה כתב דאין השבת שומר' אלא כשמשמרים אותו כראוי. וידוע שאין משמרים אותו כראוי דאלמלא שמרו ישראל שני שבתות כראוי מיד נגאלין:
מגן אבות אין היחיד אומר אותה ואם רוצה לאומרה בלא פתיתה שיתחיל מגן אבות ויסיים בלא חתימת הברכות רשות בידו. עמק ברכה:
2