טעמי המנהגים ער״חTa'amei HaMinhagim 278
א׳טעם. שנהגו לקדש בזמן הזה בביהכ"נ אע"פ שאין אורחים אוכלין שם כדי להסדיר להמון העם סדר הקידוש הצריכין ללמוד אותו*שאלה מן השמים ששאל רבינו יעקב ממרוי"ש שהי' שואל מן השמים ומשיבין לו ז"ל יש מקומות שאין מקדשין בבהכ"נ מפני שאין שם אורחים ושאלתי אם הדין עמהם וטוב למנוע המקדשים או אם טוב לקדש ולהבדיל כמנהג רוב המקומות. והשיבו. אע"פ שאין קידוש אלא במקום סעודה מצוה לקדש ולהבדיל בבהכ"נ משום ברוב עם הדרת מלך. ועוד נרות חנוכה שמדליקין בבהכ"נ אע"פ שכ"א מדליק בביתו. ועוד כי יש אנשים שאין יודעים לקדש ולהבדיל וכששומעים בבהכ"נ נותנים אל לבם ולומדין ומקדשין בביתם: דלא גרע מתפלת של פרקים שצריך להסדיר. כלבו סי' נ"ח:*עי' מ"א סי' רס"ט סק"א דהמקדש צריך ליתן לתינוק שהגיע לחינוך. אבל בקטן שלא הגיע לחינוך הוי ברכה לבטלה. ואפי' במקום שנהגו ליתן להתינוק הנימול ביום המיל' היינו משום שהברכ' בשבילו הוא אבל בקידוש צריך ליתן לתינוק שהגיע לחינוך שעי"ז אין הברכ' לבטלה כיון שתינוק שהגיע לחינוך שותה ואינו מברך ע"ש. כתב באשל אברהם שם קידוש והבדלה שבבתי כנסיות יש להטעים רוב השיעור ההכרחי להתינוקות ע"ש. ואם אין קטן טועם המקדש וישתה כשיעור (ובס' א"ר כתב דבטעימא בעלמא סגי ע"ש ראייתו) ויכול אח"כ לקדש שנית בביתו כדי להוציא את ב"ב. מ"א שם. ובש"ע הרב כתב דאם אין קטן יטעום המקדש או אדם אחר וישתה רביעית שי"א שיוצא בזה ידי קידוש במקום סעודה ע"ש. ועי' קונטרס אחרון לטעמי המנהגים בהשמטה לסעי' ש' בד"ה בקונטרס עיון תפלה:
1