טעמי המנהגים רפ״בTa'amei HaMinhagim 282
א׳טעם. שחייבו חז"ל לקדש על היין. הואיל והכלה נכנסת לחופה צריך לשמחה ולהמשיך לה אצילות רוח הקודש ממקום יניקתה סוד פחד יצחק ששם סוד היין המשמח אלקים ואנשים כדאיתא פרק כיצד מברכין אמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן מנין שאין אומרים שירה אלא על היין שנאמר החדלתי את תירושי המשמח אלהים ואנשים אם אנשים משמח אלקים במה משמח מכאן שאין אומרים שירה אלא על היין*ועי' זכור לאברהם בשם הרב יוסף אומץ דלא יאמר הסיום של תפלת יהא רעוא כו' שאומרים קודם קידוש רק יאמר ברעותא וחדוה עלינו ועל כל ישראל ותו לא: תולעת יעקב:
1
ב׳קונטרס אחרון
אלא על היין. וכוס של קידוש תקבלנו משתי ידים זולתך לב' ידיך ותחזיק הכוס ביד ימינך לבד בלתי סיוע מן השמאל. וכן ג"כ בברהמ"ז צריך לקבלו מב' ידים לב' ידיו. האריז"ל. וע"ל בהשמטה לסעי' תי"ז בד"ה ובס' א"ח:
אלא על היין. וכוס של קידוש תקבלנו משתי ידים זולתך לב' ידיך ותחזיק הכוס ביד ימינך לבד בלתי סיוע מן השמאל. וכן ג"כ בברהמ"ז צריך לקבלו מב' ידים לב' ידיו. האריז"ל. וע"ל בהשמטה לסעי' תי"ז בד"ה ובס' א"ח:
2