טעמי המנהגים רפ״דTa'amei HaMinhagim 284
א׳טעם. שיש נוהגין שלא לקדש בתחלת ליל שבת (משעה ו' עד שעה ז'). עי' רש"י במס' שבת דף קכ"ט ע"ב שכתב שמתחלת יום ד' נתלו מאורות ברקיע. וכן ז' כוכבי לכת שסימנם שצ"ם חנכ"ל וכל אחד משמש שעה אחת ואח"ז משמש שעה כוכב שאחריו וכן חוזרים חלילה נמצא תחלת יום ו' משמש שעה א' כוכב נוגה. ואחריו כוכב. ואחריו לבנה. אח"ז חוזרים חלילה שצ"ם חנכ"ל הרי עבר מיום ו' עשרה שעות נשאר מן יום שתי שעות ומשמש בהן שבתאי ואחריו צדק ואחריו מאדים א"כ צדק משמש סוף יום הששי שהוא שעה י"ב ומאדים שאחריו תחלת ליל שבת (משעה ו' עד שעה ז') והוא ממונה על חורבן ומלחמה והיא במשלת ס"ם ועי' ברש"י עירובין דף כ"ו. ואין זה אלא בזמן שיום ולילות שוים שתחלת שעה שביעית מן שעות ההשואה. והיא שעה א' מן יום אז משמש נוגה וכן בשעה ששית אחר חצות היום משמש מאדים. מחצית השקל סי' ער"א סק"א. וע"ל סעי' רנ"ח:
1
ב׳קונטרס אחרון
ואחריו מאדים*(השמטה לסעי' רפ"ד בקנ"א) ובשם הרב הצדיק הקדוש מוהר"ר שמעון מיעריסלאב זצוק"ל שכשהי' מקדש בין שעה ששית לשביעית הי' אומר הפיוט של אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים ויזכור ברית איתנים ויציל נפשותינו מן השעות הרעות וכו': בספר אהבת יונתן פי' הפסוק (ישעי' י') שוחט השור מכה איש. עפ"י מ"ד בגמרא דשבת האי מאן דבמאדים. ר"ל שמקבל מקרה ממזל מאדים הוא ממהר לשפוך דם. וכן הנולד בכל א' מז' כוכבי לכת ע"ש. ולפ"ז נוכל לומר דאין שכר ועונש כי זהו סיבת ההכרח ומונע סיבת הבחירה. אולם י"ל דבאמת אין זה טענה דודאי אדם מקבל מקרה מן המזל ואעפ"כ יש לו רשות בידו לבטל הטבע דהיינו אם מקבל מקרה ממאדים יוכל לתקן עצמו ולהיות חתן דמים למולות או להיות שוחט והוי דבר שיש לו מתירין וזהו רשות ביד כל אדם. וז"ש שוחט השור. הכוונה שיוכל לתקן עצמו במותר לו והוא לא עשה כן אלא מכה איש.
ואחריו מאדים*(השמטה לסעי' רפ"ד בקנ"א) ובשם הרב הצדיק הקדוש מוהר"ר שמעון מיעריסלאב זצוק"ל שכשהי' מקדש בין שעה ששית לשביעית הי' אומר הפיוט של אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים ויזכור ברית איתנים ויציל נפשותינו מן השעות הרעות וכו': בספר אהבת יונתן פי' הפסוק (ישעי' י') שוחט השור מכה איש. עפ"י מ"ד בגמרא דשבת האי מאן דבמאדים. ר"ל שמקבל מקרה ממזל מאדים הוא ממהר לשפוך דם. וכן הנולד בכל א' מז' כוכבי לכת ע"ש. ולפ"ז נוכל לומר דאין שכר ועונש כי זהו סיבת ההכרח ומונע סיבת הבחירה. אולם י"ל דבאמת אין זה טענה דודאי אדם מקבל מקרה מן המזל ואעפ"כ יש לו רשות בידו לבטל הטבע דהיינו אם מקבל מקרה ממאדים יוכל לתקן עצמו ולהיות חתן דמים למולות או להיות שוחט והוי דבר שיש לו מתירין וזהו רשות ביד כל אדם. וז"ש שוחט השור. הכוונה שיוכל לתקן עצמו במותר לו והוא לא עשה כן אלא מכה איש.
2