טעמי המנהגים רפ״זTa'amei HaMinhagim 287
א׳טעם. שתקנו קדושה והבדלה וברכת חתנים בתר בורא פרי הגפן. משום דכיון דצריך לקדש ולהבדיל לא אפשר למיכל עד דמקדש ומבדיל והוי צורך אכילה ומשום הכי לא הוי הפסקה. וכן נמי הני ברכות דחתן דחובה הן עליו ועל היושבין שם לברוכי קמי קב"ה מעין אכילתן ושמחתן וכיון דהכי הוא צורך אכילה נינהו אבל שאר מילי אפי' דברי תורה הפסיק בה צריך לחזור ולברך. כל בו סי' ל"א:
1