טעמי המנהגים רצ״וTa'amei HaMinhagim 296
א׳טעם. שאנו אומרים בהקידוש זכר ליציאת מצרים. לפי שאינו חוזר על השבת אלא למקראי קודש שהשבת תחלה למקראי קודש שהם זכר ליציאת מצרים אבל השבת אינו אלא זכר למעשי בראשית. סדר היום:*ומה שאנו אומרים בר"ה זכר ליציאת מצרים. מפני תקיעת השופר. והשופר הוא זכר ליובל והיובל ליציאת מצרים שיצאו מעבדות לחירות. ויוה"כ ג"כ זכר ליציאת מצרים. לפי שהטעם הוא מה שהוקבע יום מחילה וסליחה לדורות. מפני שבאותו יום נתרצה הקב"ה למשה לכתוב להם לוחות אחרונות ונתרצה לישראל ונתפייס עמהם על מעשה העגל ואמר סלחתי כדבריך ע"י כך הוקבע לנו היום הזה לסליחה וזוכרים אנו את אשר חטאנו כשיצאנו ממצרים ומתוך כך אנו זוכרים היציאה עצמה ועזוזו ונפלאותיו אשר עשה. שם:
1