טעמי המנהגים ש״טTa'amei HaMinhagim 309
א׳טעם. שנהגו להוסיף מזמורים בשבת. לפי שאין בו ביטול מלאכה לעם. טור סי' רפ"א.*ואין ראוי להאריך לשון בקשה עם פרשת העקידה כבחול אלא אומר אלהינו ואלהי אבותינו זכרנו בפקודת ישועה ורחמים משמי שמי קדם. וזכור לנו ברית אבות ועקידת יצחק בן אברהם ודיו. יעב"ץ. וע"ל סעי' מ"א בהשמטות: ואומרים בשחרית למנצח מזמור לדוד. שמדברים מן היצירה ומהתורה שנתנה בשבת. ובזהר תרומה מבאר אותן עד"ה באורך. ואומרים רננו. שכתוב בו בדבר ה' שמים נעשו וגו' שנשתכללו בשבת כמ"ש ויכלו השמים וגו'. ואומרים המזמור לדוד בשנותו כי המזמור הלז עשאו דוד כאשר ברח מפני שאול אל אכיש מלך גת. ולפי שבשבת היה המעשה לכן אומרים אותו בשבת. ואומרים תפלה למשה. לפי שכתוב בו שבענו בבוקר חסדך שהוא בוקר של עוה"ב יום שכולו שבת. ואומרים יושב בסתר. כי הוא שיר של פגעים בכניסת שבת מתעברים ומסתתרים בנת"ר וזה דוקא כשישראל שומרים שבת כהלכתה משא"כ כשאינן נזהרים כראוי אז אדרבה מתגברים בליל שבת קודש לפי שהוא שעת שליטתן כו' וביחוד מאחר שמחזירין אחריהם לבטלם ולסלקם באותה השעה לכן כשמוציאין במה להאחז מתפשטין יותר וצריך שמירה מעולה לכן התקינו זה המזמור בשחרית לטהר האויר מהם. ואומרים הללויה הללו כו'. כי ממנו מתחיל הלל הגדול ובדין הוא לאומרו בשבת וי"ט בהיותו מדבר מנסי ה' ונפלאותיו המורים חידוש העולם ויכולת השי"ת וממשלתו ושבת ויו"ט נתייחדו להורות על זאת. מזמור שיר ליום השבת. זה המזמור מרע"ה אמרו ורמז בר"ת בהתחלתו. ה' מלך גאות לבש. הוא שיר ליום הששי. ונדרש על כניסת שבת כשסיים הקב"ה מלאכתו נתעטף בתפארת לבושו לכבוד ש"ק. וכן יסדו ביוצר תפארת עטה ליום המנוחה לפיכך נסמך לכאן. ואומרים נשמת. שנתקן נגד הנשמה הבאה לאדם עתה. יעב"ץ. ולכבוד ימים טובים אנו אומרים אותן כמו בשבת. (שגם הם נקראו שבתון ומקראי קודש ומקדשים אותם על הכוס כמו בשבת אבודרהם). כל בו:
1
ב׳קונטרס אחרון
מזמור שיר ליום השבת. ובשם הגאון רע"א ז"ל ביאור הפסוק איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת. כי תיבת צום גימ' קל"ו. קול גימ' קל"ו. ממון גימ' ג"כ קל"ו. ב"פ קל"ו גימ' בע"ר. וזה איש מי שהוא בחי' איש. אזי בער לא ידע. היינו לפחות אוחז בא' בהמידות של צום קול ממון. ושנים מהם שהם גימ' בע"ר לא ידע. וכסיל מי שהוא כסיל לא יבין את זא"ת גימט' ת"ח צו"ם קו"ל ממו"ן. דהיינו שאינו יודע אפי' אחת מהם:
מזמור שיר ליום השבת. ובשם הגאון רע"א ז"ל ביאור הפסוק איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת. כי תיבת צום גימ' קל"ו. קול גימ' קל"ו. ממון גימ' ג"כ קל"ו. ב"פ קל"ו גימ' בע"ר. וזה איש מי שהוא בחי' איש. אזי בער לא ידע. היינו לפחות אוחז בא' בהמידות של צום קול ממון. ושנים מהם שהם גימ' בע"ר לא ידע. וכסיל מי שהוא כסיל לא יבין את זא"ת גימט' ת"ח צו"ם קו"ל ממו"ן. דהיינו שאינו יודע אפי' אחת מהם:
2
ג׳ועקידת יצחק בן אברהם. בספר הנותן אמרי שפר מהרב הצדיק הקדוש מוהר"ר ישעי' הירץ מדינוב זצוק"ל פי' המדרש המובא בס' בשעה שאמר לו הקב"ה אל תשלח ידך אל הנער מכאן לתחיית המתים מן התורה ואף יצחק בירך ברוך אתה ד' מחיה המתים. עפ"י שאי' במדרש כי באמת נשחט יצחק א' ונשרף ע"ג המזבח עד שנעשה אפר ואח"כ החי' אותו השי"ת. והנה על המדרש קשה איך יפרש הכ' אל תשלח ידך וכו' ואל תעש לו מאומה. ובע"כ המדרש הזה מפרש שלא יתכן שהשי"ת ישנה דבורו שאמר והעלהו לעולה. רק אמירה זו הי' אחרי שהחי' אותו השי"ת אמר לו השי"ת לא"א לבל ישלח ידו שנית אל הנער. ומעתה יצא לנו רמז לתחיית המתים מה"ת ויצחק א' הי' ראשית לנס זה על כי שמו מרמז על התחי' העתידה יצחק אותיות ק"ץ ח"י גם ברכת מחי' מתים בשמ"ע היא בברכת יצחק:
ובספר ברית אברם (חיי) כתב כמדומה לי שראיתי באיזה ספר*בספר דעת זקנים במנחת יהודא (תולדות) כתב בשם ריב"א שמצא מדרש שנטמן יצחק בגן עדן שתי שנים כדי לרפאות מהחיתוך שהתחיל אביו לשחטו:
ובס' ילקוט ראובני (חיי) כ' בשם בחיי דף ל"ג על פסוק ויבא אברהם אל נעריו מה שלא הביא עמו את יצחק לפי ששחט אברהם בו רוב שנים והוליכוהו מלכים לג"ע לרפאותו ושהה שם ג' שנים וברך בא"י מחיה המתים. ולז"א כשנכנס יעקב ראה ריח בני כריח שדה לפי שהי' מכיר בו:
וריבנו ר"ע מברטנורא על דעת זקנים כתב על מה שפי' רש"י על פ' ותרא את יצחק ראתה אותו הדור ותוהה מפניו וז"ל י"ל הדור מעוקם ועקום כמו והדורים אישר ובלשון רז"ל הדרא דכנתא שהי' יצחק בא מגן עדן שהלך להתרפאות מהחבור' שעשה לו אביו בצוארו בשעת עקידה והי' מהלך עתה ראשו למט' ורגליו למעל' כדרך שהמתים הולכים. והוא פי' הדור שאמר רש"י וכן פי' ריב"א שם: שאאע"ה שחט את יצחק ועשה בו פגם ומלאכים היו מוליכין אותו לג"ע לרפאות אותו:
ובשם הרב הצדיק הקדוש מוהר"ר צבי אלימלך מדינאב זצוק"ל על פסוק ויקרא אליו מלאך ה' מן השמים כו' ויאמר אל תשלח ידך אל הנער. הנה מהפלא הוא כי א"א ע"ה שמע מפיו של הקב"ה קח נא את בנך וגו' והעלהו שם. לעולה. וע"י קריאת המלאך אליו מן השמים אל תשלח ידך אל הנער, מנע מלקיים מצות בוראו הלא הן בקדושיו לא יאמין ובמלאכיו וגומר. ומדוע האמין אאע"ה להמלאך כי כן הוא רצון הבורא ית'. רק נשמע מזה כי לשחוט נפש מישראל אסור לאדם להעלות על דעתו ח"ו זולת בשמעו מפיו של הש"ת בעצמו. אמנם למען להחיות נפש מישראל די גילוי מלתא בעלמא ע"י המלאך:
ובספר ברית אברם (חיי) כתב כמדומה לי שראיתי באיזה ספר*בספר דעת זקנים במנחת יהודא (תולדות) כתב בשם ריב"א שמצא מדרש שנטמן יצחק בגן עדן שתי שנים כדי לרפאות מהחיתוך שהתחיל אביו לשחטו:
ובס' ילקוט ראובני (חיי) כ' בשם בחיי דף ל"ג על פסוק ויבא אברהם אל נעריו מה שלא הביא עמו את יצחק לפי ששחט אברהם בו רוב שנים והוליכוהו מלכים לג"ע לרפאותו ושהה שם ג' שנים וברך בא"י מחיה המתים. ולז"א כשנכנס יעקב ראה ריח בני כריח שדה לפי שהי' מכיר בו:
וריבנו ר"ע מברטנורא על דעת זקנים כתב על מה שפי' רש"י על פ' ותרא את יצחק ראתה אותו הדור ותוהה מפניו וז"ל י"ל הדור מעוקם ועקום כמו והדורים אישר ובלשון רז"ל הדרא דכנתא שהי' יצחק בא מגן עדן שהלך להתרפאות מהחבור' שעשה לו אביו בצוארו בשעת עקידה והי' מהלך עתה ראשו למט' ורגליו למעל' כדרך שהמתים הולכים. והוא פי' הדור שאמר רש"י וכן פי' ריב"א שם: שאאע"ה שחט את יצחק ועשה בו פגם ומלאכים היו מוליכין אותו לג"ע לרפאות אותו:
ובשם הרב הצדיק הקדוש מוהר"ר צבי אלימלך מדינאב זצוק"ל על פסוק ויקרא אליו מלאך ה' מן השמים כו' ויאמר אל תשלח ידך אל הנער. הנה מהפלא הוא כי א"א ע"ה שמע מפיו של הקב"ה קח נא את בנך וגו' והעלהו שם. לעולה. וע"י קריאת המלאך אליו מן השמים אל תשלח ידך אל הנער, מנע מלקיים מצות בוראו הלא הן בקדושיו לא יאמין ובמלאכיו וגומר. ומדוע האמין אאע"ה להמלאך כי כן הוא רצון הבורא ית'. רק נשמע מזה כי לשחוט נפש מישראל אסור לאדם להעלות על דעתו ח"ו זולת בשמעו מפיו של הש"ת בעצמו. אמנם למען להחיות נפש מישראל די גילוי מלתא בעלמא ע"י המלאך:
3
ד׳ואומרים תפלה למשה. בספר דברת שלמה (בלק) כתב וז"ל והנה במזמור תפלה למשה שלכאורה הוא כמתאונן ומתרעם בכל הקאפיטל כמ"ש תשב אנוש עד דכא כו' כי אלף שנים כו' זרמתם שנה כו' כי כלינו כו' שתה עונותינו כו' כי כל ימינו כו' ימי שנותינו כו' מי יודע כו' למנות ימינו כו' שובה ה' עד מתי כו' שבענו בבוקר כו' עד סופו. והנה שמעתי מש"ב כ"ש מוהר"ר אברהם זללה"ה בן מורי זללה"ה שאמר לי ששאל מאביו שהוא מורי זללה"ה מהו התירוץ על כל הקשיות והתרעומות של כל הקאפיטל הנ"ל. ואמר שהשיב לו שהתירוץ הוא כל הקאפיטל שלאחריו שהוא יושב בסתר כו' אומר לד' מחסי כו'. כי הוא יצילך כו' עד סופו ע"כ:
4