טעמי המנהגים שי״זTa'amei HaMinhagim 317
א׳טעם. למה מתפללין ג' תפלות משונות זו מזו בשבת. אתה קדשת. ישמח משה. אתה אחד. וביו"ט לא תקנו אלא אחת. אתה בחרתנו לערבית ולשחרית ולמנחה. מפני ששבת נקראת כלה והקב"ה נקרא חתן תקנו אתה קדשת על שם הקדושין שנותן החתן לכלה ואח"כ ישמח משה על שם שמחת החתן בכלה ואח"כ מוסף. על שם התוספות שמוסיף החתן לכלה על הכתובה ועל שמתיחד החתן עם הכלה אומרים במנחה אתה אחד. וה"ר קלונימוס כתב טעם אחר ששלש תפלות אלו הן כנגד שלש שבתות. שבת בראשית. ושבת של מתן תורה. דכולי עלמא מודו דבשבת נתנה תורה. ושבת שלעתיד. וכן הוא הפירוש אתה קדשת מיירי בשבת בראשית. וישמח משה מיירי בשבת מתן תורה. ואתה אחד מיירי בשבת שלעתיד שאז יהי ה' אחד ושמו אחד. אבודרהם:
1
ב׳קונטרס אחרון
דבשבת נתנה תורה. וא"ת הא קיימא לן כי פסח שיצאו ישראל ממצרים היה ביום חמישי. וא"כ יום מתן תורה יבא ביום ששי והיכי אמרינן דבשבת נתנה תורה. וי"ל דקיימא לן אייר דההוא שתא עבורי עברוה כלומר הוסיפו יום אחד. מטה משה אות ת"ן:
דבשבת נתנה תורה. וא"ת הא קיימא לן כי פסח שיצאו ישראל ממצרים היה ביום חמישי. וא"כ יום מתן תורה יבא ביום ששי והיכי אמרינן דבשבת נתנה תורה. וי"ל דקיימא לן אייר דההוא שתא עבורי עברוה כלומר הוסיפו יום אחד. מטה משה אות ת"ן:
2
ג׳ושבת שלעתיד. ולפ"ז ניחא מה שאומרין בתפלה ולא נתתו ד' אלקינו לגויי וכו' ולא הנחלתו כו' וגם במנוחתו וכו' דמתחיל בלשון מתנה ואח"כ בלשון נחלה. גם מקודם אומרים לשון עבר ולא נתתו ולא הנחלתו וסיים בלשון עתיד לא ישכנו כו'. אכן להנ"ל י"ל דקאי על ג' שבתות. ולא נתתו היינו שבת בראשית ונקרא בל' מתנה עפ"י מה דאי' (שבת י':) מתנה טובה יש לי ושבת שמה כו'. ולא הנחלתו היינו שבת מתן תורה ונקרא בל' נחלה עפ"י מה דאי' (סנהדרין נ"ט) תורה צוה לנו משה כו' לנו מורשה ולא להם. וגם במנוחתו לא ישכנו אומרים לשון עתיד על שבת דלעתיד יום שכולו שבת. זאת כתב לי ידי"נ הרב הה"ג מו"ה צבי יחזקאל מיכלזאהן אבד"ק פלונסק שליט"א:
3