טעמי המנהגים ל״בTa'amei HaMinhagim 32
א׳עוד טעם. כדי להגן על צ"ח קללות הכתובים במשנה תורה וכשתדרוש גם כל חולי וכל מכה הרי ק'. רוקח.*וסדר המאה ברכות שחייב אדם לברך בכל יום (עי' מנחות דף מ"ג ע"ב) הן אלו. ענ"י א' אשר יצר ב'. המחזור ג'. לשכוי בינה ד'. גוי ה'. עבד ו'. אשה ז'. מגביה ח'. פוקח עורים ט'. מלביש י'. זוקף י"א. מתיר י"ב. רוקע י"ג. מצעדי י"ד. כל צרכי ט"ו. אוזר ישראל. בגבורה ט"ז. המעביר י"ז. גומל י"ח. מקדש שמך י"ט. לעסוק בדברי כ'. הערב נא כ"א. אשר בחר כ"ב. ברוך שאמר כ"ג. ישתבח כ"ד. יוצר המאורות כ"ה. הבוחר בעמו ישראל כ"ו. גאל ישראל כ"ז. הרי כ"ז עד התפלה. וג' תפלות כל אחד י"ט ברכות עם ולמלשינים. ג' פעמים י"ט הרי כ"ז. הרי כ"ז ונ"ז הם פ"ד. מעריב ערבים פ"ה. אוהב עמו ישראל פ"ו. גאל ישראל פ"ז שומר עמו ישראל פ"ח. יראו עינינו פ"ט. בלילה המפיל חבלי שינה צ'. אוכל בערב מברך על נטילת ידים צ"א. המוציא צ"ב. הזן צ"ג. ועל המזון צ"ד. בונה ירושלים צ"ה. הטוב צ"ו. וכן בבוקר נטילה. המוציא. הזן. המזון. ירושלים. הטוב. הרי יותר מק'. לבד אם שותה מברך. לבד להתעטף בציצית. על של יד להניח תפילין ועל של ראש על מצות תפילין (רוקח). ובשבת חסר בכל התפלה י"ב ברכות וברכת התפילין הרי ל"ז וכנגדם אנו מוסיפין ברכת אחת מעין ז' וקידוש ותפלת מוסף שיש בה ז' ברכות וסעודה ג' שיש בה ח' ברכות (דס"ל בהמ"ז טעונה כוס אפי' ביחיד. א"כ צריך לברך על כוס בהמ"ז לפניו ולאחריו. עי' מחה"ש שם סק"ח) הרי י"ז. חסרי עדיין עשרים להשלים ק"ה שאנו מברכין בכל יום. נמצא שלהשלים ק' ברכות חסרים עדיין ט"ו ברכות וכבר אמרו בפ' התכלת שם דממלא להו באספרקמי ומגדי (פי' מיני בשמים ומיני פירות). ב"י סימן מ"ו. וכתוב בשבלי הלקט בשם גאון דמשלימין הברכות כ' בשבת שקורין בתורה ז' בשחרית וג' במנחה ומברך כל אחד א' לפניה וא' לאחריה הרי כ' והמפטיר מברך ז'. וכן כתב הגהות מיימוניות פ' ז' מהלכות תפלה בשם רא"ם דברכות שמברכין הקוראין בתורה כל אחד ב' ברכות וה' של מפטיר עולים לחשבון לשומעיהם לפיכך נכון לקוראם בתורה לומר הברכות בקול רם וגם בלאו האי טעמא ראוי הוא כדי שיענו העם אחריהם דלמי הוא אומר ברכו את ה' המבורך כשאומר בלחש ועוד דאסור לעונה דהיינו החזן להגביה קולו יותר מן המברך ע"ש:
1
ב׳קונטרס אחרון
יותר מן המברך. בס' שמן הטוב פי' בשם ספר תשובה מאהבה ח"ב הי' רל"ז הפסוק האלף לך שלמה ומאתים לנוטרים את פריו. עפ"י מה שכתב ברוקח סי' ש"כ רמז שכל ברכה שוה י' זהובים. כי סמך עשרה זהב משקלם אצל ברוך ה' אלהי אדוני אברהם. הרי למאה ברכות אלף זהובים האלף לך שלמה ע"כ. והנה לפי החשבון מאה ברכות בכל יום חסרים ביום השבת עשרים ברכות ואמז"ל (מנחות מ"ג) דממלא להו באספרקמי ומגדי. עוד כתבו הפוסקים דמנין הקרואים העולים בשבת שמברכין לפניהם ולאחריהם. והציבור מכוונים ועונים אחריהם אמן גם בזה משלימין מאה ברכות. וזה האלף לך שלמה. היינו שבכל יום נותנים להשי"ת אלף זהובים בזה שאנו מברכים בכל יום מאה ברכות וכל ברכה שוה עשרה זהובים. ומאתים. היינו אותן עשרים ברכות החסרים בשבת שעולים למנין מאתים. עשרים פעמים עשרה. לנוטרים את פריו יכולים למלאות בפירות ומיני מגדים. גם יש עוד תקנה היושבת בגנים. היינו כנסת ישראל שיושבים בבתי כנסיות. חברים מקשיבים לקולך השמיעני. מכוונים לצאת בברכות ששומעים מחבריהם בשעה שעולים לקרות בתורה והם עונים אמן וגם בזה ממלאים המאה ברכות:
יותר מן המברך. בס' שמן הטוב פי' בשם ספר תשובה מאהבה ח"ב הי' רל"ז הפסוק האלף לך שלמה ומאתים לנוטרים את פריו. עפ"י מה שכתב ברוקח סי' ש"כ רמז שכל ברכה שוה י' זהובים. כי סמך עשרה זהב משקלם אצל ברוך ה' אלהי אדוני אברהם. הרי למאה ברכות אלף זהובים האלף לך שלמה ע"כ. והנה לפי החשבון מאה ברכות בכל יום חסרים ביום השבת עשרים ברכות ואמז"ל (מנחות מ"ג) דממלא להו באספרקמי ומגדי. עוד כתבו הפוסקים דמנין הקרואים העולים בשבת שמברכין לפניהם ולאחריהם. והציבור מכוונים ועונים אחריהם אמן גם בזה משלימין מאה ברכות. וזה האלף לך שלמה. היינו שבכל יום נותנים להשי"ת אלף זהובים בזה שאנו מברכים בכל יום מאה ברכות וכל ברכה שוה עשרה זהובים. ומאתים. היינו אותן עשרים ברכות החסרים בשבת שעולים למנין מאתים. עשרים פעמים עשרה. לנוטרים את פריו יכולים למלאות בפירות ומיני מגדים. גם יש עוד תקנה היושבת בגנים. היינו כנסת ישראל שיושבים בבתי כנסיות. חברים מקשיבים לקולך השמיעני. מכוונים לצאת בברכות ששומעים מחבריהם בשעה שעולים לקרות בתורה והם עונים אמן וגם בזה ממלאים המאה ברכות:
2