טעמי המנהגים ש״כTa'amei HaMinhagim 320
א׳טעם. שאומרים בערבית וינוחו בה. בשחרית בו. ובמנחה בם. משום דבערבית הוי ככלה בבית אבי' דהשמחה תלוי' בה. ובשחרית הוי ככלה בבית חמי' שהשמחה תלוי' בו. ובמנחה השמחה תלוי' בשניהם. תוס' שבת סי' רס"ח אות ד':*ובישועות יעקב סי' רס"ח סק"ו ביאר בזה לשון הילקוט פ' תשא ושמרתם את השבת אין לי אלא עונש ואזהרה ביום השבת, מנין עונש ואזהרה בלילה ת"ל מחלליה מות יומת. כי מחלליה היא לשון נקבה וקאי על הליל' וע"כ נאמר כי כל העושה בה מלאכה היינו ג"כ קאי על הליל' ע"ש:
וצריך אדם לקבל את השבת בשמחה ולענג אותו ובכלל העונג הוא להרחיק ממנו העצבות ביום השבת. ובעינינו ראינו כמה בני אדם שהגיע להם איזה מקרה של צער ביום עש"ק וע"י שקבלו את השבת בשמחה ודחו הצער מעליהם נהפך להם מיגון לשמחה ויצאו מאפילה לאורה. מתוק מדבש:
וצריך אדם לקבל את השבת בשמחה ולענג אותו ובכלל העונג הוא להרחיק ממנו העצבות ביום השבת. ובעינינו ראינו כמה בני אדם שהגיע להם איזה מקרה של צער ביום עש"ק וע"י שקבלו את השבת בשמחה ודחו הצער מעליהם נהפך להם מיגון לשמחה ויצאו מאפילה לאורה. מתוק מדבש:
1
ב׳קונטרס אחרון
ובמנחה בם. וי"ל הטעם כי בסתם שנה איכא חמשים שבתות וז' ימים טובים מקרא קודש מה"ת. ב' דפסח ב' דסוכות. שבועות. ר"ה. יו"כ. ובין נ"ז יום לשביתה ומנוחה. ותיבות ב"ה. ב"ו. ב"ם. בגימטרי' נ"ז ורמזו בזה על הנ"ז יום בשנה. היינו השבתות עם הימים טובים שינוחו בהם ישראל מקדשי שמו יתברך. כתב לי ידי"נ הרב הה"ג מו"ה צבי יחזקאל מיכלזאהן אבד"ק פלונסק שליט"א בשם גדול אחד:
ובמנחה בם. וי"ל הטעם כי בסתם שנה איכא חמשים שבתות וז' ימים טובים מקרא קודש מה"ת. ב' דפסח ב' דסוכות. שבועות. ר"ה. יו"כ. ובין נ"ז יום לשביתה ומנוחה. ותיבות ב"ה. ב"ו. ב"ם. בגימטרי' נ"ז ורמזו בזה על הנ"ז יום בשנה. היינו השבתות עם הימים טובים שינוחו בהם ישראל מקדשי שמו יתברך. כתב לי ידי"נ הרב הה"ג מו"ה צבי יחזקאל מיכלזאהן אבד"ק פלונסק שליט"א בשם גדול אחד:
2
ג׳מאפילה לאורה. והעיקר הוא לענג את השבת בלימוד תורתינו הקדושה. ובס' סידורו של שבת פי' בדרך הלצה בדברי זמירות של שבת. לנוח בו ולשמוח בתענוג אכול ושתו זה כל עדת ישראל יעשו אותו. בזה ניכר הפרש שבת קדשינו מימות החול בכל עדת ישראל אף לקטני ופחותי הערך במה שהם מרבין לשמוח בו בתענוג אכול ושתו. ולא כן ניכר אצלו קדושת השבת בשארי דברים להיות משתוקק בלבו לעבודת ה' יותר מבחול ולחפוץ בו באהבת אור התורה וללמוד אז תורה הקדושה:
3
ד׳קאי על הלילה. ובספר נועם מגדים (תשא) כתב בשם הרב אור החיים שפי' הסמיכות איש אמו ואביו תיראו כו' בדרך רמז נכון דהנה בימי הגאון החסיד הראב"ע ז"ל הי' מין א' ועיקם ועיקש לומר דשבת התחלתו מיום השביעי ולילה שלאחריו והביא ראיות של מינות ואפיקורסות לדבריו הנידחין. והראב"ע ז"ל סתר דבריו המעוקשים לחזק דתינו ודעתינו כדעת חז"ל הקדושים. וזה ירמוז בקרא עם הידוע כי שבת דלילא יתייחס לאור בחי' כלה אימא קדישא חקל תפוחין. ושבת דיממא לעתיקא קדישא אב הרחמים. וזהו אומרו איש אמו ואביו תיראו והקדים אם לאב ואמר ואת שבתותי ר"ל עד"ז תשמרו את שבתותי להקדים אימא והוא שבת דלילא ע"ש:
4