טעמי המנהגים שכ״זTa'amei HaMinhagim 327
א׳טעם. שקורין בשבת שבעה. שאם יארע לאדם אונס שלא בא לבהכ"נ כל ז' ימי השבוע ולא שמע ברכו יאזין מפי הקורין ז"פ ברכו ויצא י"ח. טור א"ח סי' רפ"ב. וע"ל סעי' קנ"ב:
1
ב׳קונטרס אחרון
בשבת שבעה. אין מניחין לעלות שני אחים זא"ז וכן הבן אחר האב בשביל עין הרע וגם אב עם בן בנו אין לקרות בזא"ז אם אין כ"כ צורך בדבר. ואב עם בן בנו יש להקל לקרות השני למפטיר וכן אם המפטיר עדיין אינו בר מצוה יש להקל בזה. וכן בשבת או בי"ט שמוציאין שני ספרים והמפטיר קורא בספר אחר וגם יש הפסק קדיש יש להקל בזה. ובחוה"מ פסח או שבת שיש בו ג' ס"ת והקורא בספר השני אינו למפטיר רק להשלים הקריאה וגם אין הפסק קדיש יש להחמיר קצת שלא לקרות שני אחים בזאח"ז אם לא יש צורך בדבר. וכן בשמחת תורה מקילין בזה. שערי אפרים:
ועי' עטרת זקנים סי' קמ"א שכתב הטעם שאין לקרות שני אחים זא"ז. משום דפסולים לעדות. וכתב הפ"מ שם סק"ח ולפ"ז כל אותם שאין מעידין כמבואר בח"מ סי' ל"ד אין ראוין לעלות וכ"ש הפסול לעדות מחמת עבירה ע"ש:
בשני אחים או אב ובן אם קראוהו לא יעלה ואם עלה לא ירד. ובאחים מן האם או האב עם בן בנו יש להקל אם קראוהו יעלה. שערי אפרים.
אשה שהפילה אעפ"כ בעלה חיוב בשבת ראשון שהולכת לבהכ"נ או אחר מ' יום כו'. אבי הילד זכר חיוב בשבת שלפני המילה ואם התינוק חלש ולא ימולו אותו בשבוע זו אינו חיוב עד השבת שקודם שבוע של המילה. ואם הי' סבורים למול בשבוע זו ועלה בשבת שלפניו בתורת חיוב ואח"כ נדחה המילה שוב אינו חיוב בשבת אחר שיהי' קודם המילה. שם:
אבי הילד בשבת שהולכת אשתו לביהכ"נ הוא חיוב שהוא במקום קרבן. ואם אינה הולכת לביהכ"נ אין הבעל חיוב אלא אם הוא מ' יום לזכר ופ' יום לנקבה שאז הוא זמן הבאת הקרבן. מ"א סי' רפ"ב ס"ק י"ח יולדת בשבת שהולכת לביהכ"נ איש שיולדת בת קודם לאבי הילד הזכר. והטעם. לפי שיולדת בן כבר הי' לו חיוב בשבת שלפני המילה. מחצית השקל שם. ובספר ארחות חיים שם אות ט"ו בהגהות כתב בשם ת"ח לסנהדרין צ"ד בענין עליית הבעל לס"ת שיכוין לפטור אשתו מברכת הודאה:
מקומות שהחתן קורא בס"ת שלו פ' ואברהם זקן אינו עולה למנין ז'. לדוד אמת להגאון הקדוש מו"ה חיד"א זצוק"ל סי' ה'. מקומות שנהגו שהחתן קורא תחילה בסדר היום ואח"כ קורא בס"ת שבזרועו פרשת ואברהם זקן*בספר ילקוט ראובני פ' חיי כתב בשם בחיי דלכך הוקבא לישראל לקרוא פ' זו לחתן ביום חתונתו להזהירו שלא יקח אשה לשם ממון ויופי כ"א לשם שמים: ושאר עולין קורין בספר ראשון אין למחות בידם. שם. יש נוהגין להפטיר הפטורת השבוע ואח"כ אומר שוש אשיש עד ישיש עליך אלקיך ואח"כ מברך. ונוהגים כך אף שעדיין לא עלה החתן עס ס"ת שלו. ויש שנהגו שאין מפטירין עד שיעלה החתן ואז מפטירין הפטרת השבוע והפטרת החתן. שם סי' כ"א:
ובספר אבודרהם כתב וז"ל נוהגין בכל המקומות בשבת של ז' ימי החופה אחר שקורין בס"ת בסדר היום לקרות עם החתן בס"ת בואברהם זקן עד ולקחת אשה לבני משם. וגם לאחר שמפטירין מענין הפרשה מפטירין גם בישעי' שוש אשיש בה' עד ישיש עליך אלהיך. ואם אירע זה הענין בשבת שמוציאין ב' ס"ת או ג' צריך לקרוא תחלה הפרשיות המוטלות על הצבור ואח"כ יקרא פ' החתן כי הראשונות הם חובה וזאת רשות:
בשבת שבעה. אין מניחין לעלות שני אחים זא"ז וכן הבן אחר האב בשביל עין הרע וגם אב עם בן בנו אין לקרות בזא"ז אם אין כ"כ צורך בדבר. ואב עם בן בנו יש להקל לקרות השני למפטיר וכן אם המפטיר עדיין אינו בר מצוה יש להקל בזה. וכן בשבת או בי"ט שמוציאין שני ספרים והמפטיר קורא בספר אחר וגם יש הפסק קדיש יש להקל בזה. ובחוה"מ פסח או שבת שיש בו ג' ס"ת והקורא בספר השני אינו למפטיר רק להשלים הקריאה וגם אין הפסק קדיש יש להחמיר קצת שלא לקרות שני אחים בזאח"ז אם לא יש צורך בדבר. וכן בשמחת תורה מקילין בזה. שערי אפרים:
ועי' עטרת זקנים סי' קמ"א שכתב הטעם שאין לקרות שני אחים זא"ז. משום דפסולים לעדות. וכתב הפ"מ שם סק"ח ולפ"ז כל אותם שאין מעידין כמבואר בח"מ סי' ל"ד אין ראוין לעלות וכ"ש הפסול לעדות מחמת עבירה ע"ש:
בשני אחים או אב ובן אם קראוהו לא יעלה ואם עלה לא ירד. ובאחים מן האם או האב עם בן בנו יש להקל אם קראוהו יעלה. שערי אפרים.
אשה שהפילה אעפ"כ בעלה חיוב בשבת ראשון שהולכת לבהכ"נ או אחר מ' יום כו'. אבי הילד זכר חיוב בשבת שלפני המילה ואם התינוק חלש ולא ימולו אותו בשבוע זו אינו חיוב עד השבת שקודם שבוע של המילה. ואם הי' סבורים למול בשבוע זו ועלה בשבת שלפניו בתורת חיוב ואח"כ נדחה המילה שוב אינו חיוב בשבת אחר שיהי' קודם המילה. שם:
אבי הילד בשבת שהולכת אשתו לביהכ"נ הוא חיוב שהוא במקום קרבן. ואם אינה הולכת לביהכ"נ אין הבעל חיוב אלא אם הוא מ' יום לזכר ופ' יום לנקבה שאז הוא זמן הבאת הקרבן. מ"א סי' רפ"ב ס"ק י"ח יולדת בשבת שהולכת לביהכ"נ איש שיולדת בת קודם לאבי הילד הזכר. והטעם. לפי שיולדת בן כבר הי' לו חיוב בשבת שלפני המילה. מחצית השקל שם. ובספר ארחות חיים שם אות ט"ו בהגהות כתב בשם ת"ח לסנהדרין צ"ד בענין עליית הבעל לס"ת שיכוין לפטור אשתו מברכת הודאה:
מקומות שהחתן קורא בס"ת שלו פ' ואברהם זקן אינו עולה למנין ז'. לדוד אמת להגאון הקדוש מו"ה חיד"א זצוק"ל סי' ה'. מקומות שנהגו שהחתן קורא תחילה בסדר היום ואח"כ קורא בס"ת שבזרועו פרשת ואברהם זקן*בספר ילקוט ראובני פ' חיי כתב בשם בחיי דלכך הוקבא לישראל לקרוא פ' זו לחתן ביום חתונתו להזהירו שלא יקח אשה לשם ממון ויופי כ"א לשם שמים: ושאר עולין קורין בספר ראשון אין למחות בידם. שם. יש נוהגין להפטיר הפטורת השבוע ואח"כ אומר שוש אשיש עד ישיש עליך אלקיך ואח"כ מברך. ונוהגים כך אף שעדיין לא עלה החתן עס ס"ת שלו. ויש שנהגו שאין מפטירין עד שיעלה החתן ואז מפטירין הפטרת השבוע והפטרת החתן. שם סי' כ"א:
ובספר אבודרהם כתב וז"ל נוהגין בכל המקומות בשבת של ז' ימי החופה אחר שקורין בס"ת בסדר היום לקרות עם החתן בס"ת בואברהם זקן עד ולקחת אשה לבני משם. וגם לאחר שמפטירין מענין הפרשה מפטירין גם בישעי' שוש אשיש בה' עד ישיש עליך אלהיך. ואם אירע זה הענין בשבת שמוציאין ב' ס"ת או ג' צריך לקרוא תחלה הפרשיות המוטלות על הצבור ואח"כ יקרא פ' החתן כי הראשונות הם חובה וזאת רשות:
2