טעמי המנהגים של״הTa'amei HaMinhagim 335
א׳טעם. מה שנהגו למכור ששי בפני עצמו יש קצת סמך מהזוהר שלח לך עמוד שי"ב. עי' מ"א סימן רפ"ב סק"ט. [הנהגות חיובים עי' מ"א ס"ס רפ"ב]:
1
ב׳קונטרס אחרון
ששי בפני עצמו. בספר בית אהרן מהרב הצדיק הקדוש מהור"ר אהרן מקארלין זצוק"ל כתב בשם הרב הצדיק הקדוש רש"ק זצוק"ל שצריכין דוקא לקרות ששי מי שהיא צדיק. ובש"ע האריז"ל כתב שלישי הוא גדול מכולם שהוא כנגד ת"ת חוץ מן הששי שהוא כנגד היסוד המגולה והוא גדול מכולם ולכן רבי כרוספדאי לא הוה סליק אלא ששי וזה נזכר בזוהר ר' כרוספדאי דמימיו לא סליק אלא ששי דאיהי צדיק בו ירוץ צדיק ונשגב שביעי הוא קטן שבכולם כו' ע"ש:
ועי' לבוש סי' קל"ה סע"י דבדורות הללו מחשבין האחרון חשוב מכולם מפני שמסיים הפרשה ולגדול שבציבור קוראין לאחרון ע"ש:
ועוד דבימי הגמ' לא הי' מברך הברכה אחרונה רק האחרון או השביעי וע"ל סעי' של"ו וסעי' של"ד בהשמטה.
ועי' פת"ש יו"ד סי' רמ"ב הק"א בשם שו"ת רדב"ז במי שעלה רבו שלישי לקרוא בתורה אינו רשאי התלמיד להיות הוא המשלים דאיכא זילותא לרבים ואפי' אם קראוהו לא יעלה ואין כאן בזיון התורה כיון דמשום כבוד רבו עביד הכי. ואם מה שקראו לרבו שלישי הי' לכבוד הרב כמו שירת הים או שהי' קורין השלישי עד אחר עשרת הדברות פשיטא דשרי. ואם רבו נתן לו רשות חייב לעלות ע"כ:
ששי בפני עצמו. בספר בית אהרן מהרב הצדיק הקדוש מהור"ר אהרן מקארלין זצוק"ל כתב בשם הרב הצדיק הקדוש רש"ק זצוק"ל שצריכין דוקא לקרות ששי מי שהיא צדיק. ובש"ע האריז"ל כתב שלישי הוא גדול מכולם שהוא כנגד ת"ת חוץ מן הששי שהוא כנגד היסוד המגולה והוא גדול מכולם ולכן רבי כרוספדאי לא הוה סליק אלא ששי וזה נזכר בזוהר ר' כרוספדאי דמימיו לא סליק אלא ששי דאיהי צדיק בו ירוץ צדיק ונשגב שביעי הוא קטן שבכולם כו' ע"ש:
ועי' לבוש סי' קל"ה סע"י דבדורות הללו מחשבין האחרון חשוב מכולם מפני שמסיים הפרשה ולגדול שבציבור קוראין לאחרון ע"ש:
ועוד דבימי הגמ' לא הי' מברך הברכה אחרונה רק האחרון או השביעי וע"ל סעי' של"ו וסעי' של"ד בהשמטה.
ועי' פת"ש יו"ד סי' רמ"ב הק"א בשם שו"ת רדב"ז במי שעלה רבו שלישי לקרוא בתורה אינו רשאי התלמיד להיות הוא המשלים דאיכא זילותא לרבים ואפי' אם קראוהו לא יעלה ואין כאן בזיון התורה כיון דמשום כבוד רבו עביד הכי. ואם מה שקראו לרבו שלישי הי' לכבוד הרב כמו שירת הים או שהי' קורין השלישי עד אחר עשרת הדברות פשיטא דשרי. ואם רבו נתן לו רשות חייב לעלות ע"כ:
2
ג׳הנהגות חיובים. להטיל גורל מי יאמר קדיש או מי יעלה לתורה שרי בשבת. מ"א סי' שכ"ב סק"ט. ובענין הגורל כתב בס' ארחות חיים סי' שכ"ב בשס ס' דברי גאונים שהביא דבר פלא שמצא בשו"ת גאוני קדמאי דפוס ישן נושן שכ' באחים שחלקו עפ"י גורל וז"ל ובכ"מ שיפול הגורל יטלנו ואין רשות לשום אדם מישראל לעבור על הגורל שאין הגורל אלא מפי שמים שנאמר ע"פ הגורל תחלק הארץ. והעובר על הגורל כעובר על עשרת הדברות ע"כ. ועי' בשו"ת חו"י סי' ס"א שכתב שם שהגורל ידבק בו השגחה עליונה ע"ש:
נוהגין לקרות למי שעתיד לצאת לדרך אחר שבת או שבא מן הדרך וכן נוהגין לחלוק כבוד לאורח נכבד לקרותו אבל אין דוחין שום חיוב. שערי אפרים:
ובשו"ת מהר"י מברונ"א סי' ק"פ כתב רגילים בריינו"ס בימי הגדולים כל מי שקונה טלית חדש לקרותו לס"ת לפרסם האיך זהירים בחיבוב המצוה:
נוהגין לקרות למי שעתיד לצאת לדרך אחר שבת או שבא מן הדרך וכן נוהגין לחלוק כבוד לאורח נכבד לקרותו אבל אין דוחין שום חיוב. שערי אפרים:
ובשו"ת מהר"י מברונ"א סי' ק"פ כתב רגילים בריינו"ס בימי הגדולים כל מי שקונה טלית חדש לקרותו לס"ת לפרסם האיך זהירים בחיבוב המצוה:
3