טעמי המנהגים שמ״אTa'amei HaMinhagim 341
א׳טעם. למה מפטירין בנביאים. לפי שגזרו על ישראל שלא יקראו בתורה וכנגד שבעה שהיו עולין לקרות בתורה ואין קורין פחות משלשה פסוקים עם כל אחד ואחד תקנו לקרות כ"א פסוקים בנביאים ולא יפחות מהם ואם נשלם הענין בפחות מכ"א כגון הפטרת שובה שהוא קטנה א"צ לקרות יותר. ולכן נקראת הפטרה. לפי שהי' נפטרין בה מקריאת התורה. אבודרהם.*ותקנו למפטיר ז' ברכות דהיינו שתים מהם על קריאת התורה ואחת שלפני הפטרה אשר בחר בנביאים טובים וכו' ופותחת בברוך וחותמת בברוך. כי מברוך א"י הבוחר בתורה הכל היא סיום הברכה הראשונ' וע"כ אין לענות אמן אחר הנאמרים באמת כי הוא באמצע הברכה. וד' לאחרי' הר אשונ' פותחת בברוך וחותמת בברוך. ומה שמפסיקין כשמגיעין לכל דבריו אמת וצדק לא מפני שהוא סיום ברכה שלא תקנו אלא ז' ברכות ואם הי' זה סוף ברכה הוי להו ח'. אלא מפני שהי' נוהגין שם לומר דברי שבח וריצוי (כל העם הי' עומדין ואומרין. נאמן אתה הוא ה' אלהינו ונאמנין דבריך נאמן חי וקים שמך וזכרך תמיד ימלוך עלינו לעולם ועד. מסכת סופרים פי"ג הלכה י'. ולא ידעתי מ"ט הקלו בו ובטלוהו. יעב"ץ) אע"פ שאנו אין נוהגין כן בהפסקה מנהג אבותינו בידינו. לבוש סי' רפ"ד סעי' א' ועי' ט"ז שם ס"ק א' דקודם שנתבטלה הגזיר' היו מברכין אנביאים ז' ברכות כמו אלו הי' קורין בתורה. ועי' שם עוד טעמים למה נקרא הפטרה:
1
ב׳קונטרס אחרון
מפטירין בנביאים. והפטרה אינו יוצא ידי חובה לשמוע אותה מן המפטיר אלא צריך לקרות מתוך הספר*ועי' פרמ"ג סי' רפ"ד סק"ה שכתב דלכאורה כל שצריך עשרה צריכין לציית להקורא והם ישתקו דלהוי קריאה בציבור ומ"מ כשקורין בלחש צייתי להקורא. ופי' שם א"א סי' רפ"ב סק"ט: ש"ע האריז"ל. ובסידור יעב"ץ כתב דהגדול שבצבור עולה למפטיר אע"פ שכבר עלה וקרא פ"א בשלישי או בששי אין בכך כלום. ועי' ט"ה סעי' שכ"ב בהשמטה:
ונוהגין שאין קטן מפטיר במרכבה ביום א' של שבועות. ולא בז' של פסח. ולא בשבת תשובה. עי' מ"א סי' רפ"ב ס"ק י"ב. וע"ש ס"ק י"ד דה"ה בשבת של חזון צריך לקרות להפטיר מי שיודע לקונן:
כתב הפ"מ סי' תצ"ד בשם א"ר דראוי לומר הפטרת המרכבה דיום א' דשבועות בעמידה ע"כ. ומשמע בשאר הפטרה רשאי לישב וצ"ע.
מפטירין בנביאים. והפטרה אינו יוצא ידי חובה לשמוע אותה מן המפטיר אלא צריך לקרות מתוך הספר*ועי' פרמ"ג סי' רפ"ד סק"ה שכתב דלכאורה כל שצריך עשרה צריכין לציית להקורא והם ישתקו דלהוי קריאה בציבור ומ"מ כשקורין בלחש צייתי להקורא. ופי' שם א"א סי' רפ"ב סק"ט: ש"ע האריז"ל. ובסידור יעב"ץ כתב דהגדול שבצבור עולה למפטיר אע"פ שכבר עלה וקרא פ"א בשלישי או בששי אין בכך כלום. ועי' ט"ה סעי' שכ"ב בהשמטה:
ונוהגין שאין קטן מפטיר במרכבה ביום א' של שבועות. ולא בז' של פסח. ולא בשבת תשובה. עי' מ"א סי' רפ"ב ס"ק י"ב. וע"ש ס"ק י"ד דה"ה בשבת של חזון צריך לקרות להפטיר מי שיודע לקונן:
כתב הפ"מ סי' תצ"ד בשם א"ר דראוי לומר הפטרת המרכבה דיום א' דשבועות בעמידה ע"כ. ומשמע בשאר הפטרה רשאי לישב וצ"ע.
2
ג׳וע"כ אין לענות אמן. וכן אין לענות אמן אחר המעביר שינה עד שיחתום גומל חסדים. וכן אין לענות אמן אחר תיבות ובורא את הכל שבברכת יוצר אור. וכן אין לענות אמן אחר תיבות קונה שמים וארץ שבברכת מעין שבע בליל שבת קודש. לפי שאינו סיום ברכה ואין לענות אמן באמצע הברכה:
3