טעמי המנהגים שמ״וTa'amei HaMinhagim 346
א׳טעם. שחייבו חז"ל על כל אדם לקרות לעצמו בכל שבוע פרשת אותו שבוע שמו"ת. כדי שיהא רגיל בתורה. לבוש סי' רפ"ה סעיף א'. ודוקא פרשיות השבת ולא פרשיות יו"ט אבל בארבע פרשיות שבאדר צריך להשלים שמו"ת גם פרשיות הנקראת בהם (חוץ הסדרא דיומא) הגם שכבר השלים הפרשה בזמנה שמו"ת (דברי חמודות אות מ"ם בשם ת"ה) ובזה יתכן לנו לשון לעולם ישלים אדם וכו' (מגיד תעלומה). ונהגו לומר אחר התרגום פסוק אחרון של הפרשה כדי לסיים בתורה. מ"א סימן רפ"ה ס"ק א':
1
ב׳קונטרס אחרון
שיהא רגיל בתורה. ובספר קרבן שבת פ"ה כתב בשם המטה משה וז"ל שמעתי. הטעם. למה קוראים שנים מקרא וא' תרגום. מצד התורה שניתנה ג"פ. פעם א' בהר סיני. ופעם ב' באוהל מועד. פעם ג' באר היטב. לכך השלישי תרגום נגד באר היטיב ע"כ:
שיהא רגיל בתורה. ובספר קרבן שבת פ"ה כתב בשם המטה משה וז"ל שמעתי. הטעם. למה קוראים שנים מקרא וא' תרגום. מצד התורה שניתנה ג"פ. פעם א' בהר סיני. ופעם ב' באוהל מועד. פעם ג' באר היטב. לכך השלישי תרגום נגד באר היטיב ע"כ:
2
ג׳כדי לסיים בתורה. ובספר עבודת הקודש כתב שיחזור לקרותו ב' מקרא לבד ויקרא ההפטרה. ואם בשבת יקראו הפטרת שבת ור"ח או מחר חודש הוא יקרא הפטרת הפרשה. ובסידור האריז"ל כתב לקרות פ' וזאת הברכה שמו"ת בערב שמחת תורה. ובשע"ת סי' רפ"ה סק"ח כ' בשם האריז"ל דיקראנה ביום הו"ר:
ובספר ארחות חיים שם כתב בשם הרב הצדיק מוהר"ר מאיר מסטאבניץ זצוק"ל בעהמ"ח סה"ק אור לשמים עה"ת שמי שקוצץ הצפרנים בע"ש וגומר הפרשה שמו"ת קודם חצות היום בע"ש. אזי הוא מובטח לכל השבוע שלא יבוא לידו עבירות חמורות ר"ל:
ועי' עטרת זקנים שם דצריך לקרות ב"פ מקרא זולת מה ששומע מפי הש"ץ. וכן כתב בשו"ת מהר"י מברונ"א סי' ק"ג משום דלא קיימא ביהכ"נ רק לשמיעה ולא לקריאה. ומ"א שם סק"ח כ' דבדיעבד יצא. ועי' שע"ת שם בשם מחזיק ברכה שאין לקרות שמו"ת באשמורת יום הששי כי כתבו גורי האריז"ל שאין לקרות תרגום בלילה ובספר לדוד אמת להגאון הקדוש מו"ה חיד"א זצוק"ל סי' ח' דיש מי שכתב דלא יקרא תרגום בשבת:
ועיין הלק"ט ח"ב סי' ק"ע שכתב המנוח בשם יפה תואר במד"ר ר"פ ויגש חילוק בין תרגום שהוא הלכה למשה מסיני לשאינו הלכה למשה. תרגום של תורה ושל נביאים הוא הלכה למשה מסיני. אבל תרגום של כתובים אינו הל"מ אלא לפרש הענינים כפי הסברא. וכתובים לא תרגם יהונתן ב"ע אלא רב יוסף. וכן עקילס הגר אינו אונקלוס ע"ש:
ובספר הגהות מהרצ"א להגאון הקדוש מוהר"ר צבי אלימלך מדינוב זצוק"ל כתב על מה שכתוב בזוהר פנחס דף רנ"ז ע"א לית כל אלא צדיק דכתיב כי כל בשמים ובארץ ותרגם יונתן ב"ע דאחיד בשמיא ובארעא ע"כ. אין בידינו תרגומו על כתובים. ומן התימא הוא שהרי בתלמוד אמרו שלא הניחוהו מן השמים לתרגם כתובים. ועי' ליקוטים סעי' קפ"א:
ובספר ארחות חיים שם כתב בשם הרב הצדיק מוהר"ר מאיר מסטאבניץ זצוק"ל בעהמ"ח סה"ק אור לשמים עה"ת שמי שקוצץ הצפרנים בע"ש וגומר הפרשה שמו"ת קודם חצות היום בע"ש. אזי הוא מובטח לכל השבוע שלא יבוא לידו עבירות חמורות ר"ל:
ועי' עטרת זקנים שם דצריך לקרות ב"פ מקרא זולת מה ששומע מפי הש"ץ. וכן כתב בשו"ת מהר"י מברונ"א סי' ק"ג משום דלא קיימא ביהכ"נ רק לשמיעה ולא לקריאה. ומ"א שם סק"ח כ' דבדיעבד יצא. ועי' שע"ת שם בשם מחזיק ברכה שאין לקרות שמו"ת באשמורת יום הששי כי כתבו גורי האריז"ל שאין לקרות תרגום בלילה ובספר לדוד אמת להגאון הקדוש מו"ה חיד"א זצוק"ל סי' ח' דיש מי שכתב דלא יקרא תרגום בשבת:
ועיין הלק"ט ח"ב סי' ק"ע שכתב המנוח בשם יפה תואר במד"ר ר"פ ויגש חילוק בין תרגום שהוא הלכה למשה מסיני לשאינו הלכה למשה. תרגום של תורה ושל נביאים הוא הלכה למשה מסיני. אבל תרגום של כתובים אינו הל"מ אלא לפרש הענינים כפי הסברא. וכתובים לא תרגם יהונתן ב"ע אלא רב יוסף. וכן עקילס הגר אינו אונקלוס ע"ש:
ובספר הגהות מהרצ"א להגאון הקדוש מוהר"ר צבי אלימלך מדינוב זצוק"ל כתב על מה שכתוב בזוהר פנחס דף רנ"ז ע"א לית כל אלא צדיק דכתיב כי כל בשמים ובארץ ותרגם יונתן ב"ע דאחיד בשמיא ובארעא ע"כ. אין בידינו תרגומו על כתובים. ומן התימא הוא שהרי בתלמוד אמרו שלא הניחוהו מן השמים לתרגם כתובים. ועי' ליקוטים סעי' קפ"א:
3