טעמי המנהגים שנ״אTa'amei HaMinhagim 351
א׳טעם. שאומרים אב הרחמים בשבת שמברכין ר"ח אייר ור"ח סיון. לפי' שאז היו צרות קשות לאחינו בני ישראל וכמה קהלות קודש נחרבו בעוה"ר בשנת תתנ"ו לאלף ה'.*ובספר ערבי נחל פ' מסעי כתב בשם תשובת מוהר"ם שקבלה איש מפי איש שהנהרג על כבוד הש"י אינו מרגיש יסורין כלל ע"כ. והטעם. כי בהיות אותו היוצא ליהרג מתלהב בחשק נמרץ שיהרג על קדושת שמו ית' הוא מעלה כל חושיו ועולה המעשה שלו בהתלהבות ההוא אל עולם המחשבה עד שמתלבש כולו במחשבה ואדרבה יש לו תענוג מאחר שהדבר ההוא שחשק תמיד נתקיים ויצא לפועל וכמאמר ר"ע כל ימי הייתי מצטער כו' ע"ש:
ובשם הרה"ק מוהר"ר שלמה מקרלין זללה"ה שזה השיב הקב"ה למ"ה כך עלה במחשבה. היינו שכך עלה במחשבה של ר"ע שהי' מצפה ומשתוקק לזה ועשיתי רצונו ואעפ"כ הואיל סנגוריא של מ"ה דגמירי דהרוגי מלכות נתחלף צורתם וכל היסורים נעשו לשרי הצבא שנתחלפו צורתם ע"כ:
ובספר עמוד העבודה מהרב הקדוש מוהר"ר ברוך מקאסוב זצוק"ל דרוש המחשב' כתב וז"ל והנה שמעתי שבדורינו העלילו הגוים דם שקר על איש קדוש אחד שנהרג על קידוש שמו ית' ותחבו בו עמוד של עץ מתחתיתו בפנימיות גופו בחוזק יד שנקבו כל בני מעיו ונתגלה ראש העמוד אצל אזנו וזה הי' סמוך לליל שבת וכל השבוע הזאת לא טעם כלום כי התענה כל הששה ימים וסמוך לקידוש הרגוהו וקודם מיתתו הי' מזמר שירות ותשבחות באהב' עזה ושאלוהו אם מרגיש איזה כאב והשיב שעד עתה לא הרגיש כ"א עכשיו בעת ששאלוהו אם מרגיש או לא. וכל זה מרוב דביקות מחשבתו באהב' עזה ועצומה בבורא ית' ומרוב שמחתו בשעשועי נשמתו העתידה לבא לאחר שעה מועטת בג"ע לכן לא הי' אז הרגשה לחושיו הגשמיות וסיבת פירוד והסתלקות חייו מגופו לא הי' ע"י הריגה אלא הוא המית א"ע ע"י דבוק מחשבתו בו ית' ונשארה דבוקה שם וכסבורין הגוים שע"י הריגה נפרדה נשמתו מגופו ע"ש:
ועי' כל בו סי' ס"ז בשם הר"מ כשאדם גומר בדעתו לעשות תשובה ולקבל יסורים לקדש ה' ית' כל מה שעושין לו הן סקילה שריפה קבורה חיים הן תליה אינו כואב לו כלל ומביא ראי' מן המסורת הכוני בל חליתי הכוני פצעוני כלומר כשהם הכוני פצעוני לא הי' כואב לי הכוני בל חליתי. וגם ראי' מספר היכלות שר' חנינא בן תרדיון הי' במקום קיסר ו' חדשים והרג ב' אלפים דוכסים והגמונים לסוף ו' חדשים נלקח למעל' ושרפו אדם אחר כדמותו במקומו ותדע שכך הוא שאם הי' נוגע אפילו באבר קטן לאיש הי' צועק אפי' אם הי' בדעתו לעכב א"ע מלצעוק לא הי' יכול ורבים מוסרין עצמן לשריפה על קדוש השם ואינם צועקים לא אוי ולא אבוי. והר"ף ז"ל כתב ואומר העולם שאם כיון שם המיוחד בתחיל' מובטח שיעמוד בנסיון ולא יכאב וזהו שאמרו ז"ל כל מי שגמר בלבו לקדש את השם אינו טועם טעם יסורין עכ"ל:
ובספר בינת משה מהרב הקדוש מוהר"ר משה אליקים בריעה מ"מ דק"ק קאזיניץ זצוק"ל כתב על פסוק (תהלים ס"ז) יאר פניו אתנו סלה וז"ל וידוע הגם שלפעמים בא ח"ו איזה גזירה וצער על ישראל האמת הוא כי מאתו לא תצא הרעות וכל טוב גנוז בגיי' אלא שלעינינו נראה שהוא לא טוב אבל באמת הוא טוב לנו וכאשר סיפר לנו בימי מוח"ז הה"ק מוהר"ר אלימלך זצוק"ל שבימיו נגזרה גזירה קשה על ישראל ר"ל והי' מתאמץ בתפל' בכל עוז לבטלה במסירת נפשו עד שנגלה אליו רבו הקדוש מו"ה דוב בער זצ"ל מ"מ דק"ק ראוונע ואמר לו לא אמרתי לכם התפללו בעדי כי כל הימים אשר אנכי חי אני מעכב כל הגזירות. וישאלהו הלא גדולים צדיקים כו' יותר מבחייהם מתפלל גם עתה בעדינו. ויענהו כל עוד היותי חי בעוה"ז ולפי מראה עיני הבשר שלנו הי' נחשב לצער והייתי יכול לעכב אבל פה בעולם העליון אני רואה שהכל טובה וכי אעכב מלהטיב לישראל. נמצא יש טובות שהם בנסתר אבל יש טובות הנגלים לנו ולבנינו שגם בעיני בשר רואים שהכל טובות בחוש כמו נסי חנוכה ושארי הנסים ובקשתינו שיתן לנו טובות נגלים. ולכן חילה נעים זמירות ישראל שיאיר פנייתו אלינו בבחי' הרחמים הנקרא פנים. ואמר אתנו סלה ר"ל רחמים כאלו שגם אתנו יהי' נחשבים לרחמים גמורים מעולם העליון הנקרא סלה: (ואפי' יש שם מילה או חתונה אומרים א"ה פ"מ סי' רפ"ד ס"ק ח'). מחצית השקל שם:
ובשם הרה"ק מוהר"ר שלמה מקרלין זללה"ה שזה השיב הקב"ה למ"ה כך עלה במחשבה. היינו שכך עלה במחשבה של ר"ע שהי' מצפה ומשתוקק לזה ועשיתי רצונו ואעפ"כ הואיל סנגוריא של מ"ה דגמירי דהרוגי מלכות נתחלף צורתם וכל היסורים נעשו לשרי הצבא שנתחלפו צורתם ע"כ:
ובספר עמוד העבודה מהרב הקדוש מוהר"ר ברוך מקאסוב זצוק"ל דרוש המחשב' כתב וז"ל והנה שמעתי שבדורינו העלילו הגוים דם שקר על איש קדוש אחד שנהרג על קידוש שמו ית' ותחבו בו עמוד של עץ מתחתיתו בפנימיות גופו בחוזק יד שנקבו כל בני מעיו ונתגלה ראש העמוד אצל אזנו וזה הי' סמוך לליל שבת וכל השבוע הזאת לא טעם כלום כי התענה כל הששה ימים וסמוך לקידוש הרגוהו וקודם מיתתו הי' מזמר שירות ותשבחות באהב' עזה ושאלוהו אם מרגיש איזה כאב והשיב שעד עתה לא הרגיש כ"א עכשיו בעת ששאלוהו אם מרגיש או לא. וכל זה מרוב דביקות מחשבתו באהב' עזה ועצומה בבורא ית' ומרוב שמחתו בשעשועי נשמתו העתידה לבא לאחר שעה מועטת בג"ע לכן לא הי' אז הרגשה לחושיו הגשמיות וסיבת פירוד והסתלקות חייו מגופו לא הי' ע"י הריגה אלא הוא המית א"ע ע"י דבוק מחשבתו בו ית' ונשארה דבוקה שם וכסבורין הגוים שע"י הריגה נפרדה נשמתו מגופו ע"ש:
ועי' כל בו סי' ס"ז בשם הר"מ כשאדם גומר בדעתו לעשות תשובה ולקבל יסורים לקדש ה' ית' כל מה שעושין לו הן סקילה שריפה קבורה חיים הן תליה אינו כואב לו כלל ומביא ראי' מן המסורת הכוני בל חליתי הכוני פצעוני כלומר כשהם הכוני פצעוני לא הי' כואב לי הכוני בל חליתי. וגם ראי' מספר היכלות שר' חנינא בן תרדיון הי' במקום קיסר ו' חדשים והרג ב' אלפים דוכסים והגמונים לסוף ו' חדשים נלקח למעל' ושרפו אדם אחר כדמותו במקומו ותדע שכך הוא שאם הי' נוגע אפילו באבר קטן לאיש הי' צועק אפי' אם הי' בדעתו לעכב א"ע מלצעוק לא הי' יכול ורבים מוסרין עצמן לשריפה על קדוש השם ואינם צועקים לא אוי ולא אבוי. והר"ף ז"ל כתב ואומר העולם שאם כיון שם המיוחד בתחיל' מובטח שיעמוד בנסיון ולא יכאב וזהו שאמרו ז"ל כל מי שגמר בלבו לקדש את השם אינו טועם טעם יסורין עכ"ל:
ובספר בינת משה מהרב הקדוש מוהר"ר משה אליקים בריעה מ"מ דק"ק קאזיניץ זצוק"ל כתב על פסוק (תהלים ס"ז) יאר פניו אתנו סלה וז"ל וידוע הגם שלפעמים בא ח"ו איזה גזירה וצער על ישראל האמת הוא כי מאתו לא תצא הרעות וכל טוב גנוז בגיי' אלא שלעינינו נראה שהוא לא טוב אבל באמת הוא טוב לנו וכאשר סיפר לנו בימי מוח"ז הה"ק מוהר"ר אלימלך זצוק"ל שבימיו נגזרה גזירה קשה על ישראל ר"ל והי' מתאמץ בתפל' בכל עוז לבטלה במסירת נפשו עד שנגלה אליו רבו הקדוש מו"ה דוב בער זצ"ל מ"מ דק"ק ראוונע ואמר לו לא אמרתי לכם התפללו בעדי כי כל הימים אשר אנכי חי אני מעכב כל הגזירות. וישאלהו הלא גדולים צדיקים כו' יותר מבחייהם מתפלל גם עתה בעדינו. ויענהו כל עוד היותי חי בעוה"ז ולפי מראה עיני הבשר שלנו הי' נחשב לצער והייתי יכול לעכב אבל פה בעולם העליון אני רואה שהכל טובה וכי אעכב מלהטיב לישראל. נמצא יש טובות שהם בנסתר אבל יש טובות הנגלים לנו ולבנינו שגם בעיני בשר רואים שהכל טובות בחוש כמו נסי חנוכה ושארי הנסים ובקשתינו שיתן לנו טובות נגלים. ולכן חילה נעים זמירות ישראל שיאיר פנייתו אלינו בבחי' הרחמים הנקרא פנים. ואמר אתנו סלה ר"ל רחמים כאלו שגם אתנו יהי' נחשבים לרחמים גמורים מעולם העליון הנקרא סלה: (ואפי' יש שם מילה או חתונה אומרים א"ה פ"מ סי' רפ"ד ס"ק ח'). מחצית השקל שם:
1
ב׳קונטרס אחרון
כל ימי הייתי מצטער. ואית גרסינן בגמרא אמרו לו תלמידיו רבינו ע"כ ותו לא. ופי' בס' תשואות חן בשם דודו הרב רבי ליב פאליק ע"פ מה שכתב האריז"ל שהשם תכ"ה משם ע"ב הוא מסוגל להריגת השונא ובשם זה הכה משה את המצרי ולזה כאשר אמר משה לרשע למה תכ"ה רעיך השיב לו הלהרגני אתה אומר כאשר הרגת את המצרי ע"ש. והנה ר"ע הי' מאריך באחד ואמרו לו תלמידיו ע"כ ותו לא למה אתה מאריך באחד מוטב אמור עוד ואהבת את" ה" אלהיך" ותכוון בסופי תיבות של את ה' אלהיך שם תכ"ה ותהרוג בזה את השונא ותנצל והשיב להם כל ימי הייתי מצטער ע"ז וגו':
ובספר מדרש אליהו דרוש ב' פי' בשם גדול א' הפסוק והוא באחד ומי ישיבנו ונפשו אותה ויעש עפ"י מאמרם ז"ל שכל ימיו של ר' עקיבא היה מתאוה למות באחד כמו שאמר לתלמידיו כל ימי הייתי מצטער על זה עכשיו שבא לידי לא אקיימנו באופן שיצתה נפשו באחד. ולזה אמר והוא באחד שרבי עקיבא נתאוה למות בא' ומי ישיבנו מלעשות כן מאחר שנפשו של ר"ע רצה כך ויעשה לו הקב"ה תאותו כי הוא רצון יראיו יעשה:
ובספר ברית אברם (נח) כתב עש"ה ל"ך תיב"ת עצי גופר. ס"ת למפרע שם תכ"ה להרוג את המזיקין בשם שהרג משה את המצרי. וזש"כ תיבת לך שנראה לכאורה כמיותר כיון דכתיב אח"כ ובאת אל התיבה כו'. אלא כדי לרמז על שם הנ"ל. מש"ז אמר בלשון לך שג"כ פירושו בשבילך שלא יהרגוך רשעים. וז"ש התרגום ואגין ה' במימרי"ה. דהיינו במה שאמר השם הנ"ל.
ובספר אגרא דכלא (בראשית) כתב דהשם הקדוש כה"ת סגולתו להנצל מכל אויב ואורב והוא חילוף שם שד"י באותיות של אחריו ונרמז זה בתוך קללת הנחש ואיבה" אשית" בינך" ס"ת שם הקדוש הזה להינצל מכל המקטריגים והמזיקין מסטרא דנחש הקדמוני. והוא בס"ת הפסוק כי לא עזבת" דורשיך" ה" ובר"ת "כל "הנשמה "תהלל. והשם הזה מסוגל להריון ושלא תפיל אשה פרי בטנה ונרמז בס"ת הנך" הרה" וילדת" בן.
ובספר מגלה עמוקות פ' שמות כתב דכל המכוון בשם זה ניצל מאדם רע כל אותו היום. ולכן סדרו לי' בסוף סידורא דקדושה כי לא עזבת" דורשיך" ה" ויבטחו בך יודעי שמך כי ע"ז השם מדבר. והוא סוד הת"ך ששלחה אסתר למרדכי שהוא צדיק שכל דברי המלכות נחתכין על פיו להמית אדם רע בליעל שהוא המן הצר הצורר את היהודים. וכן בזה הפסוק ויבטחו בך "יודעי "שמך "כי ר"ת יכ"ש והוא סוד מופלא בריך רחמנא שבשני ענינים אלו הרג משה את המצרי ע"ש:
ובספר דבש לפי מערכת מ' אות כ' כתב בשם ס' קב הישר דהרגו בשם יכ"ש. והוא ס"ת מי" שמך" לאיש" וגם רבינו האריז"ל יש מי שכתב משמו דהרגו בשם יכ"ש ע"ש. ובאות ה' כתב דמה שאמרו כמה זמני נתן עיניו בו ועשאו גל של עצמות אינו מסוג הורג בשם רק היו מכוונים איזה כונה להמשיך ניצוץ קדושה שיש ברשע אליו ונשאר גל של עצמות:
עוד כתב בספר תשואות חן (פקודי) וז"ל איתא בכוונת האריז"ל בסוד הקטורת שהסגולה לבטל מותנא הוא שם משה במילואי מ"ם שי"ן ה"א בצירוף שם מע"ב שמות מה"ש שהוא גימט' האמת ומאותיות מות נעשה האמת ע"כ:
ועפ"י פי' בספר דגל מ"א (פ' קרח) הפסוק וישב אהרן אל משה והמגפה נעצרה. דלכאורה קשה הא לא אמר לו כלום כששב אליו ואמאי הוא תולה בחזרת אהרן אל משה עצירת המגפה ורש"י ז"ל תירץ זה ע"ש. רק הכוונה בדרך רמז כי ידוע דאיתא בכוונת לעצור המגפה ולבטלה ע"י שם מה"ש שהוא במילואו מספר מות ונמתק ע"י אלופו ש"ע ונעשה ואמת ע"ש. והוא שמרמז וישב אהרן אל משה היינו זה השם עי"ז והמגפה נעצרה:
ובספר עולת החדש כתב בשם האריז"ל בכוונת ביקור חולים דהשם הזה סגולתו להיותו רופא חולים. וזה כוונת מאמרם ז"ל הנכנס לבקר את החולה בשבת אומר "שבת "הוא "מלזעוק ר"ת למפרע מה"ש השם הקדוש המסוגל לרפואה וזה ורפואה קרובה לבוא:
כל ימי הייתי מצטער. ואית גרסינן בגמרא אמרו לו תלמידיו רבינו ע"כ ותו לא. ופי' בס' תשואות חן בשם דודו הרב רבי ליב פאליק ע"פ מה שכתב האריז"ל שהשם תכ"ה משם ע"ב הוא מסוגל להריגת השונא ובשם זה הכה משה את המצרי ולזה כאשר אמר משה לרשע למה תכ"ה רעיך השיב לו הלהרגני אתה אומר כאשר הרגת את המצרי ע"ש. והנה ר"ע הי' מאריך באחד ואמרו לו תלמידיו ע"כ ותו לא למה אתה מאריך באחד מוטב אמור עוד ואהבת את" ה" אלהיך" ותכוון בסופי תיבות של את ה' אלהיך שם תכ"ה ותהרוג בזה את השונא ותנצל והשיב להם כל ימי הייתי מצטער ע"ז וגו':
ובספר מדרש אליהו דרוש ב' פי' בשם גדול א' הפסוק והוא באחד ומי ישיבנו ונפשו אותה ויעש עפ"י מאמרם ז"ל שכל ימיו של ר' עקיבא היה מתאוה למות באחד כמו שאמר לתלמידיו כל ימי הייתי מצטער על זה עכשיו שבא לידי לא אקיימנו באופן שיצתה נפשו באחד. ולזה אמר והוא באחד שרבי עקיבא נתאוה למות בא' ומי ישיבנו מלעשות כן מאחר שנפשו של ר"ע רצה כך ויעשה לו הקב"ה תאותו כי הוא רצון יראיו יעשה:
ובספר ברית אברם (נח) כתב עש"ה ל"ך תיב"ת עצי גופר. ס"ת למפרע שם תכ"ה להרוג את המזיקין בשם שהרג משה את המצרי. וזש"כ תיבת לך שנראה לכאורה כמיותר כיון דכתיב אח"כ ובאת אל התיבה כו'. אלא כדי לרמז על שם הנ"ל. מש"ז אמר בלשון לך שג"כ פירושו בשבילך שלא יהרגוך רשעים. וז"ש התרגום ואגין ה' במימרי"ה. דהיינו במה שאמר השם הנ"ל.
ובספר אגרא דכלא (בראשית) כתב דהשם הקדוש כה"ת סגולתו להנצל מכל אויב ואורב והוא חילוף שם שד"י באותיות של אחריו ונרמז זה בתוך קללת הנחש ואיבה" אשית" בינך" ס"ת שם הקדוש הזה להינצל מכל המקטריגים והמזיקין מסטרא דנחש הקדמוני. והוא בס"ת הפסוק כי לא עזבת" דורשיך" ה" ובר"ת "כל "הנשמה "תהלל. והשם הזה מסוגל להריון ושלא תפיל אשה פרי בטנה ונרמז בס"ת הנך" הרה" וילדת" בן.
ובספר מגלה עמוקות פ' שמות כתב דכל המכוון בשם זה ניצל מאדם רע כל אותו היום. ולכן סדרו לי' בסוף סידורא דקדושה כי לא עזבת" דורשיך" ה" ויבטחו בך יודעי שמך כי ע"ז השם מדבר. והוא סוד הת"ך ששלחה אסתר למרדכי שהוא צדיק שכל דברי המלכות נחתכין על פיו להמית אדם רע בליעל שהוא המן הצר הצורר את היהודים. וכן בזה הפסוק ויבטחו בך "יודעי "שמך "כי ר"ת יכ"ש והוא סוד מופלא בריך רחמנא שבשני ענינים אלו הרג משה את המצרי ע"ש:
ובספר דבש לפי מערכת מ' אות כ' כתב בשם ס' קב הישר דהרגו בשם יכ"ש. והוא ס"ת מי" שמך" לאיש" וגם רבינו האריז"ל יש מי שכתב משמו דהרגו בשם יכ"ש ע"ש. ובאות ה' כתב דמה שאמרו כמה זמני נתן עיניו בו ועשאו גל של עצמות אינו מסוג הורג בשם רק היו מכוונים איזה כונה להמשיך ניצוץ קדושה שיש ברשע אליו ונשאר גל של עצמות:
עוד כתב בספר תשואות חן (פקודי) וז"ל איתא בכוונת האריז"ל בסוד הקטורת שהסגולה לבטל מותנא הוא שם משה במילואי מ"ם שי"ן ה"א בצירוף שם מע"ב שמות מה"ש שהוא גימט' האמת ומאותיות מות נעשה האמת ע"כ:
ועפ"י פי' בספר דגל מ"א (פ' קרח) הפסוק וישב אהרן אל משה והמגפה נעצרה. דלכאורה קשה הא לא אמר לו כלום כששב אליו ואמאי הוא תולה בחזרת אהרן אל משה עצירת המגפה ורש"י ז"ל תירץ זה ע"ש. רק הכוונה בדרך רמז כי ידוע דאיתא בכוונת לעצור המגפה ולבטלה ע"י שם מה"ש שהוא במילואו מספר מות ונמתק ע"י אלופו ש"ע ונעשה ואמת ע"ש. והוא שמרמז וישב אהרן אל משה היינו זה השם עי"ז והמגפה נעצרה:
ובספר עולת החדש כתב בשם האריז"ל בכוונת ביקור חולים דהשם הזה סגולתו להיותו רופא חולים. וזה כוונת מאמרם ז"ל הנכנס לבקר את החולה בשבת אומר "שבת "הוא "מלזעוק ר"ת למפרע מה"ש השם הקדוש המסוגל לרפואה וזה ורפואה קרובה לבוא:
2
ג׳שנתחלף צורתם. ובספר מדרש אליהו כתב עפ"י מה שכ' בעמק המלך שבשעה שהביאו לר"ע לפני הקיסר להורגו אמר שם והניח לקיסר במקומו והוא ישב במקום הקיסר כדמותו וזה שהשיב הקב"ה למשה כך עלה במחשבה. זה שאתה חושב שהורגים אותו. ג"כ עלה במחשבה של בריות שהורגים אותו. אבל אינו כן שהקיסר נכנס במקומו והוא עולה לשמי מרומים:
3