טעמי המנהגים שנ״דTa'amei HaMinhagim 354
א׳טעם. מה שיסדו בתפלה שמתפללים על החולה ר"ל שתשלח מהרה כו' רפואת הנפש ורפואת הגוף. מה מקום לתפלה רפואת הנפש. עפ"י מה דאיתא (נדרים מ"א) אין החולה עומד מחליו עד שמוחלין לו כל עונותיו שנאמר הסולח לכל עונכי הרופא לכל תחלואיכי. וזהו שמתפלל על רפואת הנפש דהיינו שימחול לו הקב"ה עונותיו ואחר זה יוכל להיות רפואת הגוף.*ובספר תוי"י (יתרו) כתב וז"ל כ' הרמב"ם בפ"ב מהל' דעות כמו שיש חולי הגוף הטועמים מתוק למר כך יש חולי הנפש ע"ש. א"כ כמו בחולי הגוף כשלא אכל כמה ימים ונתקלקל האצטומכא גם חיך האוכל יטעם מתוק למר כך חולי הנפש כשלא למד כמה ימים חיך הלומד יטעם מתוק למר אח"כ:
ובספר דברי תורה כתב בשם ס' הפלאה וז"ל ודע שחולי הנפש כחולי הגוף. והנה דרך העולם שאדם ירא שלא יבוא לידי חולי. אבל בבוא החולי מי האיש שיירא ויפחד מהרפואה. אדרבה יוחיל ויצפה אל הרפוא' שתבוא. כך החטאים הם חולאת הנפש והיסורים הממרקים העונות הם הרפואה לנפש. ורפוא' בדוקה הוא. א"כ איך יעלה על לב המשכיל שיירא מן הרפואות. היינו מן העונשים שבלי ספק הם מכפרים עונות והם טוב ומתוק מהשי"ת רק צריך לירא ולפחד מן החולי. היינו מן החטאים. וזה מכונה בשם יראת חטא ע"כ: אמרות טהורות.
ובספר דברי תורה כתב בשם ס' הפלאה וז"ל ודע שחולי הנפש כחולי הגוף. והנה דרך העולם שאדם ירא שלא יבוא לידי חולי. אבל בבוא החולי מי האיש שיירא ויפחד מהרפואה. אדרבה יוחיל ויצפה אל הרפוא' שתבוא. כך החטאים הם חולאת הנפש והיסורים הממרקים העונות הם הרפואה לנפש. ורפוא' בדוקה הוא. א"כ איך יעלה על לב המשכיל שיירא מן הרפואות. היינו מן העונשים שבלי ספק הם מכפרים עונות והם טוב ומתוק מהשי"ת רק צריך לירא ולפחד מן החולי. היינו מן החטאים. וזה מכונה בשם יראת חטא ע"כ: אמרות טהורות.
1