טעמי המנהגים ל״וTa'amei HaMinhagim 36
א׳עוד טעם. דהנה מבואר במ"ר נעשה אדם שהקב"ה נמלך במלאכים על בריאת האדם והיינו כמבואר שם. לפי שאם האדם חוטא ח"ו פוגם גם בעולם המלאכים ע"כ צריך שיסכימו על עשייתו ואף שאם הקב"ה חפץ מי יאמר לו מה תפעל. אמנם מדרך ענוה כשהדבר נוגע לקטן נמלך הגדול בו. ואמנם דבריאת האשה עשה הקב"ה ברצונו לבד כי היא חלק מן האדם וכמו שלא ימלך על הראש ביחוד ועל שאר אברים ביחוד כן האשה חלק מן האיש כו' וכיון שהיא משלמת את האדם לכך נבראת ברצונו של הקב"ה בלי המלכת במלאכים וזהו שמברכת שעשני כרצונו דהיינו כרצון הקב"ה לבד בלי המלכת המלאכים. ישועות יעקב סי' מ"ו סק"ה:
1