טעמי המנהגים ש״סTa'amei HaMinhagim 360
א׳טעם. שאומרים בשבת בקדושת מוסף כבודו מלא עולם משרתיו שואלים זה לזה איה מקום כבודו כו' ולא בחול. לפי שבימי החול אין האור א"ס ב"ה שופט בעולם התחתון רק בצימצום גמור כמבואר בסה"ק והמלאכים הקדושים כשאומרים קדושה הם עונים למעלה מתנשאים לעומת השרפים ואומרים ברוך כבוד ד' כו' אבל ביום השבת ק' אז יש עלי' לכל העולמות ונתרבה אור א"ס ב"ה להאיר גם בעולמות התחתונים כמ"ש והשער הפונה מזרח סגור יהי' כל ששת ימי המעשה וביום השבת יפתח כו' ונתמלאו כל העולמות מאור א"ס ב"ה ולכן משרתיו שואלים זה לזה אי' מקום כבודו להעריצו. בשם הרב הק' מוהר"צ מדדיטשוב זללה"ה:
1
ב׳קונטרס אחרון
כבודו מלא עולם. עי' לבוש סי' תכ"ג סעי' ג' שכתב הטעם שא"א כבודו מלא עולם במוסף של ר"ח. לפי שדרך להתפלל בר"ח תפלת מוסף בבוקר קודם ג' שעות על היום ואין לומר עדיין כבודו מלא עולם. כי בשלשה שעות ראשונות הוא יושב ומתבודד ועוסק בתורה. ובשנייה הוא יושב ודן את כל העולם כדאי' פ"ק דע"א ושייך לומר כבודו מלא עולם. וזהו דוקא בשבתות וי"ט שמתפללין המוספים אחר שלשה שעות על היום אומרים אותו אבל בר"ח שמתפללין מוסף בבוקר קודם ג' שעות אין לומר אותו:
ובספר זאת זכרון כתב שמעתי מר"ז שיחי' דמה שמלאכי השרת אומרים תמיד מלא כל הארץ כבודו. וחוזרים ואומרים אי' מקום כבודו וכי שקרו קודם ח"ו. אלא דבאמת לית אתר פנוי מיני' ית' סובב כל עלמין וממלא כל עלמין ותחות כל עלמין ולעילא מכל עלמין ובכל אתר*בספר דברת שלמה מהרב הצדיק הקדוש מוהר"ר שלמה לוצקיר זצוק"ל מ"מ דק"ק סקאהל (וישב) כ' שמעתי ממורי זלה"ה בא"ס ב"ה אין שום תנועה כי להיכן יתנועע: רק האמת שאין מושג כבודו ית' הגם שמצמצם אורו ית' שיהי' קיום להעולמות הוא בערך הנבראים. משא"כ בעצמותו ית' אין שום שינוי כלל:
והנה במדריגה קטנה נראה שמרגישין ומבינים שכבודו מלא עולם כאשר הוא באמת. ובמדריגה יותר עליונה מבינים שאינו מושג אורו ית' כי משיג מעולמות עליונים יותר ושם הוא רוחנית יותר. והנה טוב להתנהג כאשר הוא במדריגה כן ישבח הבוב"ה לפי הבנתו באותו עולם שהוא בו באותו זמן. הגם שאין זה שבת לפי עולם העליון. וכשהוא במדריגה יותר עליון ישבח כפי הבנתו שבת הבוב"ה. ובאמת לפי כל שבח אין כערכו ית' ע"כ מלאכי השרת משבחים מלא כל הארץ כבודו. ואומרים ברוך כבוד ה' ממקומו. פי' ממקום גילוי שכינתו ית'. ובשבת קודש וי"ט בעליות העולמות יותר משיגים אור יותר אומרים אי"ה מקום כבודו שמשיגים. הגם שמכה"כ הוא נעלם וא"א להשיג אורו. ובחול הגם שיודעים כבר שאי' מקום כבודו שנודע להם בשבתות אינם אומרים רק מה שמבינים לשבחו באותו זמן ע"ש:
כתב בספר בני יששכר מה שאנו אומרים במוספין ואת מוסף יום השבת הזה נעשה ונקריב. ובר"ח ואת מוסף יום ר"ח הזה נעשה ונקריב. הנה תיבת הזה אינו מובן. והוא עפ"י מש"כ הרב הקדוש הרמ"ע ז"ל בעל ע"מ שלעתיד לבוא ב"ב נצטרך להקריב כל הקרבנות שחסרנו כל ימי גלותינו. דהיינו כשיגיע ר"ח ניסן נצטרך להקריב כל הקרבנות המוספין של כל ראשי חדשים של ניסן של כל ימי הגלות. וכן בשבתות למשל בהגיע שבת פ' נשא נצטרך להקריב כל הקרבנות המוספין של כל ימי הגלות של שבתות האלו ע"כ. ולפ"ז ידוקדק היטב שבאמת נעשה ונקריב מוסף השבת הזה ור"ח הזה ע"ש:
כבודו מלא עולם. עי' לבוש סי' תכ"ג סעי' ג' שכתב הטעם שא"א כבודו מלא עולם במוסף של ר"ח. לפי שדרך להתפלל בר"ח תפלת מוסף בבוקר קודם ג' שעות על היום ואין לומר עדיין כבודו מלא עולם. כי בשלשה שעות ראשונות הוא יושב ומתבודד ועוסק בתורה. ובשנייה הוא יושב ודן את כל העולם כדאי' פ"ק דע"א ושייך לומר כבודו מלא עולם. וזהו דוקא בשבתות וי"ט שמתפללין המוספים אחר שלשה שעות על היום אומרים אותו אבל בר"ח שמתפללין מוסף בבוקר קודם ג' שעות אין לומר אותו:
ובספר זאת זכרון כתב שמעתי מר"ז שיחי' דמה שמלאכי השרת אומרים תמיד מלא כל הארץ כבודו. וחוזרים ואומרים אי' מקום כבודו וכי שקרו קודם ח"ו. אלא דבאמת לית אתר פנוי מיני' ית' סובב כל עלמין וממלא כל עלמין ותחות כל עלמין ולעילא מכל עלמין ובכל אתר*בספר דברת שלמה מהרב הצדיק הקדוש מוהר"ר שלמה לוצקיר זצוק"ל מ"מ דק"ק סקאהל (וישב) כ' שמעתי ממורי זלה"ה בא"ס ב"ה אין שום תנועה כי להיכן יתנועע: רק האמת שאין מושג כבודו ית' הגם שמצמצם אורו ית' שיהי' קיום להעולמות הוא בערך הנבראים. משא"כ בעצמותו ית' אין שום שינוי כלל:
והנה במדריגה קטנה נראה שמרגישין ומבינים שכבודו מלא עולם כאשר הוא באמת. ובמדריגה יותר עליונה מבינים שאינו מושג אורו ית' כי משיג מעולמות עליונים יותר ושם הוא רוחנית יותר. והנה טוב להתנהג כאשר הוא במדריגה כן ישבח הבוב"ה לפי הבנתו באותו עולם שהוא בו באותו זמן. הגם שאין זה שבת לפי עולם העליון. וכשהוא במדריגה יותר עליון ישבח כפי הבנתו שבת הבוב"ה. ובאמת לפי כל שבח אין כערכו ית' ע"כ מלאכי השרת משבחים מלא כל הארץ כבודו. ואומרים ברוך כבוד ה' ממקומו. פי' ממקום גילוי שכינתו ית'. ובשבת קודש וי"ט בעליות העולמות יותר משיגים אור יותר אומרים אי"ה מקום כבודו שמשיגים. הגם שמכה"כ הוא נעלם וא"א להשיג אורו. ובחול הגם שיודעים כבר שאי' מקום כבודו שנודע להם בשבתות אינם אומרים רק מה שמבינים לשבחו באותו זמן ע"ש:
כתב בספר בני יששכר מה שאנו אומרים במוספין ואת מוסף יום השבת הזה נעשה ונקריב. ובר"ח ואת מוסף יום ר"ח הזה נעשה ונקריב. הנה תיבת הזה אינו מובן. והוא עפ"י מש"כ הרב הקדוש הרמ"ע ז"ל בעל ע"מ שלעתיד לבוא ב"ב נצטרך להקריב כל הקרבנות שחסרנו כל ימי גלותינו. דהיינו כשיגיע ר"ח ניסן נצטרך להקריב כל הקרבנות המוספין של כל ראשי חדשים של ניסן של כל ימי הגלות. וכן בשבתות למשל בהגיע שבת פ' נשא נצטרך להקריב כל הקרבנות המוספין של כל ימי הגלות של שבתות האלו ע"כ. ולפ"ז ידוקדק היטב שבאמת נעשה ונקריב מוסף השבת הזה ור"ח הזה ע"ש:
2