טעמי המנהגים שס״חTa'amei HaMinhagim 368
א׳טעם. על מנהג ישראל שנוהגין לאכול בשבת בצלים ושומים. כי הנה חייב אדם לענג את השבת קודש בכל מיני תענוגים שישנן בעולם וכמש"ה וקראת לשבת עונג דהיינו שצריך לאכול את כל מיני מאכלים שישנן בעולם ואז הוי בכלל מענג את השבת בשלימות ולשתות את כל מיני משקאות טובות שישנן בעולם שלא ימצא עוד בעולם שום תענוג ושום הנאה שלא יהנה ממנו בשבת קודש רק שא"א לקיים להשיג שיהי' לו כל מיני מאכלים ומשקאות שישנן ונמצאים בעולם עד גדר שלא ימצא עוד שום מאכל ומשקה שלא הי' לו אמנם האמת הוא שבתבשילי שבת שמכינים על שבת יש בהם טעם מן והנה המן הי' כולל כל הטעמים שבעולם ונמצא יוצא אדם ידי חובתו בתבשילי שבת על כל מיני מאכלים ומשקאות שישנן בעולם. והנה זאת ידוע שהמן הי' כולל כל הטעמים שבעולם רק טעם שומים ובצלים לא הי' בהמן כדי שלא יזיק למעוברת כידוע. וע"כ צריך לאכול שומים ובצלים בשבת כדי להשלים עונג שבת בכל מיני טעמים שבעולם.*ובהיכל הברכה מהרב הצדיק הקדוש יצחק אייזיק מקאמארנא זצוק"ל (פ' ראה) כתב וז"ל ותדע ענין אחד אע"פ שעיקר קיום ל"ת לומר אפשי ברע ומה אעשה אבי שבשמים גזר עלי כ"ז בשאר ל"ת אבל בשבת לא יאמר ענין זה כמו כמה אני רוצה לעשן הלילקע ומה אעשה כי זה הוא חילול שבת. כי בשבת צריך להראות עונג וכבוד שבת שאיננו חסר לנפשו כלום מלא שבע רצון. אבל יאמר זה בימי חול כמה הייתי רוצה בשבת לעשן ולבשל ולעשות מלאכ' ומה אעשה וכו'. וכן בימי הפסח לא יאמר כמה נפשי משתוקק לאכול ולשתות חמץ ומה אעשה. כי חמץ לתא דע"ז ולא ישמע על פיך כתיב ואסור להזכיר שם אלהים אחרים ואסור לחשוב בו כלל. אבל קודם הפסח יאמר כמה הייתי רוצה לאכול חמץ בפסח כי טוב ומבושם הוא ומה אעשה שאסור עלי ואבי שבשמים גזר עלי ע"כ:
ובשם הרב הצדיק הקדוש מוהר"ר צבי הכהן מרימנאב זצוק"ל לעשות רצונך אלהי חפצתי וגו'. היינו למען לעשות רצונך הנני אומר חפצתי אפשי בבשר חזיר. אך מה אעשה ותורתך בתוך מעי. היינו מה אעשה שהתור' אסרה עלי.
ועד"ז יש לפרש המדרש תנחומא (פ' שמיני) בפסוק זאת החי' אשר תאכלו זה שאמר דהע"ה לעשות רצונך אלקי חפצתי ותורתך בתוך מעי. כי רצוני. וחפצי הוא לאכול את כל כמו בשר חזיר וכדומה. אבל מה אעשה ותורתך בתוך מעי שהתור' אסרה עלי: גאולת ישראל:
ובשם הרב הצדיק הקדוש מוהר"ר צבי הכהן מרימנאב זצוק"ל לעשות רצונך אלהי חפצתי וגו'. היינו למען לעשות רצונך הנני אומר חפצתי אפשי בבשר חזיר. אך מה אעשה ותורתך בתוך מעי. היינו מה אעשה שהתור' אסרה עלי.
ועד"ז יש לפרש המדרש תנחומא (פ' שמיני) בפסוק זאת החי' אשר תאכלו זה שאמר דהע"ה לעשות רצונך אלקי חפצתי ותורתך בתוך מעי. כי רצוני. וחפצי הוא לאכול את כל כמו בשר חזיר וכדומה. אבל מה אעשה ותורתך בתוך מעי שהתור' אסרה עלי: גאולת ישראל:
1
ב׳קונטרס אחרון
משמעות כל הפוסקים. ומכל מקום יש להקל לערות הרוטב בכלי שלישי. דהיינו מן הקדירה שנתבשל בה לקערה ומן הקערה לקערה שניה ואח"כ ליתן הפת לתוכו. פרמ"ג שם במ"ז סקט"ו ובא"א ס"ק ל"ה:
משמעות כל הפוסקים. ומכל מקום יש להקל לערות הרוטב בכלי שלישי. דהיינו מן הקדירה שנתבשל בה לקערה ומן הקערה לקערה שניה ואח"כ ליתן הפת לתוכו. פרמ"ג שם במ"ז סקט"ו ובא"א ס"ק ל"ה:
2