טעמי המנהגים שע״דTa'amei HaMinhagim 374
א׳טעם. שאומרים בשבת בבה"מ רועינו זוננו אע"ג דאסור לאדם לתבוע צרכיו בשבת. משום דטופס הברכות כך הוא. טור סי' קפ"ח ועי' מ"א סי' רפ"ח ס"ק י"א דאינו אסור שאלת צרכיו אלא כשמבקש על חולי או פרנסה ודומה לו שיש צער לפניו ע"ש:*בספר תולדות אהרן (שופטים) כתב וז"ל צריך האדם לקדש א"ע באכילה ושתי' ולא יכוין ח"ו להנאתו ותאוותיו. וגם בברהמ"ז יכוין כראוי לומר מלה במלה כדי שלא יגרום ח"ו פירוד למעל'. והרב המגיד הקדוש והטהור מוהר"ר דוב בער נבג"מ הזהיר ע"ז מאד לכוין בבהמ"ז יותר מתפלה. כי תפלה דרבנן וברהמ"ז דאוריית' וע"ל סעיף קפ"ג בהשמטה:
1
ב׳קונטרס אחרון
לתבוע צרכיו בשבת. ומה שאומרים בנוסח בהמ"ז בשבת שלא תהא צרה ויגון ואנחה ביום מנוחתינו. ויותר היה נכון להתפלל שלא תהא צרה ויגון לעולם. רק כמו שבאדם עיקר החיות תלוי בלב וכל האברים מקבלים חיות מן הלב. כן השבת הוא חיות הזמן כל ימי השבוע. וכמו שבאדם עיקר השמירה הוא על הלב כן אנו מתפללים בש"ק שלא תהא צרה ויגון ביום מנוחתינו. וממילא יהיה כל טוב גם בימות השבוע המקבלים חיות מן השבת קודש כמו האברים מן הלב. צמח דוד להרב הצדיק הקדוש מוהר"ר דוד מדינוב זצוק"ל:
לתבוע צרכיו בשבת. ומה שאומרים בנוסח בהמ"ז בשבת שלא תהא צרה ויגון ואנחה ביום מנוחתינו. ויותר היה נכון להתפלל שלא תהא צרה ויגון לעולם. רק כמו שבאדם עיקר החיות תלוי בלב וכל האברים מקבלים חיות מן הלב. כן השבת הוא חיות הזמן כל ימי השבוע. וכמו שבאדם עיקר השמירה הוא על הלב כן אנו מתפללים בש"ק שלא תהא צרה ויגון ביום מנוחתינו. וממילא יהיה כל טוב גם בימות השבוע המקבלים חיות מן השבת קודש כמו האברים מן הלב. צמח דוד להרב הצדיק הקדוש מוהר"ר דוד מדינוב זצוק"ל:
2