טעמי המנהגים שע״זTa'amei HaMinhagim 377
א׳טעם. שאומרים בשבת ויו"ט ור"ח בבהמ"ז מגדול בחול"ם ובחול מגדיל בחיר"ק. מפני שהשבת הוא מלך גדול כנגד החול ומגדול הוא מלא בוא"ו וחול"ם בוא"ו הוא מלך גדול ומגדל הוא חסר יו"ד וחיר"ק בלא יו"ד הוא מלך קטן. ועוד מגדל הוא בתהלים ועדיין לא הי' מלך ומגדול הוא בנביאים וכבר הי' דוד מלך.*ועי' מ"א סי' ת"צ ס"ק א' דבחוה"מ אין לומר בבהמ"ז הרחמן הוא ינחילנו ליום שכולו טוב ומיהו מגדול יראה דאומר בחה"מ דלא גרע מר"ח ועל מה שכתב המ"א סימן תק"ע ס"ק ה' אבל חה"מ מיקרי יו"ט כתב הפ"מ שם משום דכאן מיירי לענין נדרים ובנדרים הולכין אחר לשון ב"א ובלשון ב"א מיקרי חוה"מ יו"ט ע"ש. ועי' נועם מגדים דבראש השנה אין אומרים הרחמן הוא ינחילנו ליום שכולו טוב די"א דמותר להתענות כולו. ועוד דבר"ה כתב המחבר סי' תקפ"ב סעיף ח' שא"א בר"ה מועדים בתפלה. ובסוכות יאמר כשחל בשבת הרחמן לכולו שבת. הרחמן ליום שכולו טוב. הרחמן יקום סוכת דוד כו' כי תדיר קודם. פ"מ סי' ת"צ סק"א:
כתב בספר התניא סי' ט"ז האומר ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים אינו אלא טועה. אלא זה עיקר הלשון שהוא מנוחה לחי העולמים שהוא מנוחה לרבונו של עולם שעתיד לשבות שאותו יום. ויום האמור כאן מזמור שיר ליום השבת הוא אלף שנים. שנאמר כי אלף שנים בעיניך. וזהו יום שביעי שהוא מנוחה לחי העולמים. ועל אותו היום אמר דוד שירה. ולכך אנו אומרים אותו בשבת. על שם שהקב"ה עתיד לשבות באותו עולם ולנוח בו כבשבת ע"ש: אבודרהם:
כתב בספר התניא סי' ט"ז האומר ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים אינו אלא טועה. אלא זה עיקר הלשון שהוא מנוחה לחי העולמים שהוא מנוחה לרבונו של עולם שעתיד לשבות שאותו יום. ויום האמור כאן מזמור שיר ליום השבת הוא אלף שנים. שנאמר כי אלף שנים בעיניך. וזהו יום שביעי שהוא מנוחה לחי העולמים. ועל אותו היום אמר דוד שירה. ולכך אנו אומרים אותו בשבת. על שם שהקב"ה עתיד לשבות באותו עולם ולנוח בו כבשבת ע"ש: אבודרהם:
1
ב׳קונטרס אחרון
בלשון ב"א מיקרי חוה"מ יו"ט. ועי' אמרי שמואל על ספר מעשה רב סי' קע"ד שכתב עי' מוע"ק דף י"ד דנין ד"נ כו' ופריך והא קא מימנעו משמחת יו"ט הלא נראה דחז"ל קראו חוה"מ יו"ט ממש ע"ש:
ובספר סדור המנהגים בזכרון אשר כתב איתא במשנה (סוכה ל"ח) מי שבא בדרך ולא הי' בידו לולב וכו' ומסיק בגמרא דמיירי ביו"ט שני דאי ס"ד ביו"ט ראשון מי שרי לילך ממקום רחוק ע"ש. הנה מש"כ ביו"ט שני היינו בחוה"מ. א"כ חזינן דבל' הגמרא מיקרי חוה"מ יו"ט. ועי' פרמ"ג סי' תרל"ט סק"א בשם א"ר דחוה"מ מיקרי יו"ט:
בלשון ב"א מיקרי חוה"מ יו"ט. ועי' אמרי שמואל על ספר מעשה רב סי' קע"ד שכתב עי' מוע"ק דף י"ד דנין ד"נ כו' ופריך והא קא מימנעו משמחת יו"ט הלא נראה דחז"ל קראו חוה"מ יו"ט ממש ע"ש:
ובספר סדור המנהגים בזכרון אשר כתב איתא במשנה (סוכה ל"ח) מי שבא בדרך ולא הי' בידו לולב וכו' ומסיק בגמרא דמיירי ביו"ט שני דאי ס"ד ביו"ט ראשון מי שרי לילך ממקום רחוק ע"ש. הנה מש"כ ביו"ט שני היינו בחוה"מ. א"כ חזינן דבל' הגמרא מיקרי חוה"מ יו"ט. ועי' פרמ"ג סי' תרל"ט סק"א בשם א"ר דחוה"מ מיקרי יו"ט:
2
ג׳ולנוח בו כבשבת. וראיתי בכתבי הרב הצדיק הקדוש מהר"ש מבעלז זצוק"ל (פנחס) שכתב בשם המגיד זללה"ה שאמר בשם מו"ר ר' דוב נ"ע הרחמן הוא ינחילנו ליום שכולו שבת ואז ומנוחה לחי העולמים. שעכשיו אין להקב"ה מנוחה ע"י צערן של ישראל. ולעתיד במהרה יהי' נמשך רק טובות וישועות להעולם וממילא יהיה להקב"ה מנוחה:
3